פרשנות מצטטת על קהלת ד:טז

אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃

מלבי"ם באור המילות

למרבה. שם, ויען שהוא סמוך נקוד ציר"י במשקל ומשקה צמא יחסיר, לרוב המשרה, ומורה רוב הכמות והאיכות ונמשך לשתים לרוב המשרה ולרוב השלום אין קץ, כמו אין קץ לכל העם (קהלת ד׳:ט״ז), אין גבול לריבוי הזאת :
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

גם חובשו כטעם עוצר וחתול, ומגזרתו לא אהיה חובש (ישעיהו ג' ז'):
שאל רבBookmarkShareCopy