פרשנות מצטטת על קהלת ד:יד

אבני שוהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן. האי לאפוד ולחשן לא קאי אתרוויהו אלא לאפוד קאי לאבני שוהם ששתי אבני שוהם היו באפוד ולחשן קאי אאבני מלואים. ולפי שכתוב בו ומלאת בו מלואת אבן נקראו אבני מלואים וכי האי גוונא יש בתהלים המגביהי לשבת המשפילי לראות ואין השפלה שייכא בשמים אלא בשמים קאי המגביהי לשבת. והמשפילי קאי בארץ לראות. וכן טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי וצ"ל דמדוקרים קאי אחרב ותנובות שדי קאי ארעב וה"ק טובים היו חללי חרב שהם יזובו מדוקרים מחללי רעב מתנובות שדי. ועוד יש אחר בקהלת בסגנון זה כי מבית הסורים יצא למלוך גם במלכותו נולד רש:

ויריצהו מן הבור. דרשו רז"ל מתוך צרה רוחה מתוך אפלה אורה מתוך נבולן של צדיקים נשיאות, שנאמר (משלי ל) אם נבלת בהתנשא, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שנתרוממו מתוך נבולן, שנאמר (דניאל ג) כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבושיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקידתא. וכתיב באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו. דניאל הושלך לבור אריות ונצל ונתרומם, שנאמר (דניאל ו) ודניאל דנא הצלח במלכות דריוש. מרדכי כתיב ביה (אסתר ד) וילבש שק ואפר, ונתרומם שנאמר (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וג'ו, אף כאן ביוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו, וכתיב (קהלת ד) כי מבית הסורים יצא למלוך. וכן דרשו רז"ל בפסוק (שמות א) ועלה מן הארץ מתוך ירידה עליה.

וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו כִּי הָיָה הַדָּבָר לָהֶם לְחֶרְפָּה שֶׁיִּמְשֹׁל בָּהֶם אִישׁ נָכְרִי, עֶבֶד מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ, וְעַתָּה בְּבוֹא אֵלָיו אַחִים נִכְבָּדִים וְנוֹדַע כִּי הוּא הָגוּן לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מְלָכִים, שָׂמְחוּ כֻּלָּם בַּדָּבָר: