אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֙דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹ֙הַ֙ שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃
משנת ארץ ישראל
"מדינת הים" איננו ביטוי מקראי. במקרא מצינו "מדינה" כמושג מקביל לממלכה או לעיר, בספרות מן התקופה הפרסית (אסתר, דניאל ונחמיה). פעם נוספת היא מופיעה גם בקהלת (ה', ז)1ראו אנציקלופדיה מקראית, ערך "מדינה". ומתורגמת בתרגום השבעים כ־χώρα (אזור). המילה מופיעה אולי פעם אחת בלבד בספרות קומראן כמקבילה של ממלכה,2מגילות מדבר יהודה, כרך 34, 4Q 416,1, אך "מדינה" היא השלמה של המהדיר. ובתרגומים הארמיים כ"מדינתא". בארמית מילה זו משמשת במובנים של עיר, מחוז או ישות מדינית גדולה יותר.3סוקולוף, ארץ ישראל, ערך "מדינה".
משנת ארץ ישראל
הביטוי "מדינת הים" איננו מקראי. במקרא מצינו "מדינה" כמושג מקביל לממלכה או עם בספרות מן התקופה הפרסית (אסתר, דניאל ונחמיה), ופעם נוספת גם בקהלת (ה ז)9ראו אנציקלופדיה מקראית, ערך מדינה. , והמילה מתורגמת בתרגום השבעים כ- χώρα (אזור). המילה מופיעה אולי פעם אחת בלבד בספרות קומרן כמקבילה של ממלכה10מגילות מדבר יהודה 34, 4Q 416,1, אך "מדינה" היא השלמה של המהדיר. , ובתרגומים הארמיים כמדינתא.
מלבי"ם
ואחר שביאר לו כל זה, הוסיף לדבר עמו דיבור שני, להשיב לו על השאלה השניה ששאל מהצלחת הרשעים, ומדוע אין ה' מאבד את הרשעים שדומים כחיות הטורפות שמחריבים את היישוב, השיב ששאלה כזאת הלא תשאל גם כן על שברא בין בעלי החיים, בע"ח חלושים ובע"ח חזקים הטורפים את החלשים, ולדבריך היה ראוי שיברא רק רמשים חלשים חסרי כוח, ואין זה מגדלות הבורא, שמגדולתו הוא שיברא ברואים נוראים ואיומים, ובכ"ז ערך בהשגחתו שיתקיימו, על־ידי מה שעשאו מדיני בטבע ונטע בו הכוח לעשות משפט ומישרים, וכמו שביאר כבר אליהוא בסימן ל"ה.