פרשנות מצטטת על קהלת ו:ב

לעם נכרי לא ימשול למכרה: אזהרה לבית דין שלא ימכרנה לגוי (מכילתא), כלומר שלא יניחו לאב שימכרנה לגוי, אולי אחרי ראותוח שאינה יפה למצוא חן בעיני אדוניה ליעדה, תעלה בדעתו למכרה לנכרי (תלמידי מוהר"ר שש"א). והיום ג' אדר תקצ"ט נ"ל פירוש והפדה שישתדל האדון אצל קרוביה שיפדו אותה, או דודה או בן דודה יגאלנה או א' מכל בני משפחתה ומכל בני שבטה יגאלנה; ופירוש לעם נכרי לא ימשול למכרה, שאינו רשאי למכרה לאיש משבט אחר שאין לו קוּרְבָה, שאם יקנה אותה ישתעבד בה, לא כן איש ממשפחתה אם יפדה אותה יוציאנה לחרות, או יקחה לו לאשה, וכבר מצאנו מלת עם שענינו שבט, כגון לקהל עמים (ברא' כ"ח ג', ומ"ח ד'), גם הוא יהיה לעם (שם מ"ח י"ט), עמים הר יקראו (דברים ל"ג י"ט), נדיבי עמים נאספו (תהלים מ"ז י'); ומצאנו נכרי שענינו זר אעפ"י שהוא מישראל, כגון כי איש נכרי יאכלנו (קהלת ו' ב'), ועצביך בבית נכרי (משלי ה' י'), נכרי ואל שפתיך (שם כ"ז ב'), וכן כל נכריה שבס' משלי. ובימי קדם שהיו להם ספרי היוחסין היו כל בני שבט א' מכירים קורבתם זה עם זה, וכל מי שהיה מאותו שבט יתכן שיגאל את בת שבטו, אבל בני שני שבטים לא היו נחשבים כקרובים, אלא זרים היו זה לזה, ואח"כ במשך הדורות נשכחה הקרובה שבין אנשי שבט א', והיו גם בני שבט א' זרים ונכרים זה לזה, ולא היה אדם שיפדה כי אם שארו הקרוב אליו; לפיכך הוצרכו רז"ל לפרש לעם נכרי לגבר אוחרן, כי ידעו כי כל איש מישראל אף אם הוא מאותו שבט, נכרי הוא לה, ולא יפדנה להוציאה לחרות, אלא אם יקנה אותה ישעבדנה לו לשפחה.

ושבע עשרה. הוא"ו במאריך ובהרבה מדוייקים השי"ן בשו"א ופתח (ועמ"ש בשופטים ה') ובגליון אחד מטולטיל' מצאתי כתו' ב' בטעם לדעת ר' פנחס. עוד מצאתי בס' אחר ב' בטעם וסימנ' ושב`ע עשרה שנה | מלך בירושלם. ואינ`נו חסר לנפשו | מכל אשר־יתאוה קהלת ו' ע"כ. ופירוש של דבר שר"ל שפסוקים אלה הם שווים בטעמיהם עיין עליהם:

למי שהעושר והנכסים. נראה דהעושר הוא כללות העושר, ונכסים הוא פרטותו והם מטלטלים, דיש מי שזוכה להתעשר ואין לו מטלטלים די צרכו כי העושר הוא כלו בקרקעות או עבדים או כיוצא בהם, ואין לו הנאה מאותו העושר כמו מי שיש לו עם העושר רבוי נכסים המטלטלים להנאתו ולטובתו, וכן מצינו במקרא (קהלת ו, ב) איש אשר יתן לו [ה]אלהים עושר ונכסים. כי הנאת העושר הוא בהיותו עם הנכסים.
או אפשר לומר דהעושר הם המטלטלים, והנכסים הם הקרקעות, כי מי שזכה לעושר גדול של מעות ומטלטלים ואינו זוכה לקנות קרקעות אין לעשרו העמדה וקייום, ולכן צריך שיתפלל לה' על שניהם. ואי בעית אימא דהעושר הם מעות דווקא, והנכסים כוללים המטלטלים והקרקעות: