וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃
מנחת שי
ואלו לעבדים. לפי דעתי הוא מלרע כמו ואלו חיה דקהלת ו' והם שנים חסרים על פי המסורת:
רשב"ם
וחיה - טעמו למעלה. כמו מן שב שבה. מן ארפרכשד חי יאמר לנקבה חיה, אבל אלו חיה אלף שנים פעמים, טעמו למטה ולשון זכר מגזרת עשה עלה ראה.
שפתי חכמים
ותחיה. פי' וחיה הוא ל' זכר, כדמצינו בהרבה מקומות. והאי וחיה ל' נקבה הוא, כמו ותחי'. ויש חילוק כי זה הטעם למעלה בחי"ת, והוא לשון נקבה, אבל כשהטעם למטה ביו"ד אז הוא ל' זכר. כדמצינו במגילת אסתר דכתיב (ד, יא) את שרביט הזהב וחיה. וגם בקהלת (ו, ו) אם חיה אלף שנים. אי נמי מדכתיב וחיה בוי"ו, הופך את התיבה להבא: