פרשנות מצטטת על קהלת ז:יא

יפה תלמוד תורה כו'. כמ״ש (קהלת ז׳:י״א) טובה חכמה עם נחלה ועיין ילקוט שם:

וכל התורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. כענין שאמרו במכילתין (ג יז) אם אין קמח אין תורה. הענין כמשמעו כשיתבטל ממלאכה מביאתו אל העוני וגוררת כמה עונות ורעתה רבה כי מפניה יאהב מתנות ולא יחיה. ויחניף בני אדם אף אם הם רשעים כדי שיתנו לו. גם כי יתם הכסף מהמתנות יהיה גנב או קוביוסטוס ויביא גזלות העני לביתו לבל ימות ברעב. ובהגיע אדם אל המדות האלה אין מעצר לרוחו ולא ינוח ולא ישקוט עד יעבור על כל המצות האמורות בתורה כי עבירה גוררת עבירה. ועל זה ארז"ל במסכת חולין (ברכות ח.) כל הנהנה מיגיעו עליו הכתוב אומר (תהלים קכ"ח ב') יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם (הבא) . על כן צריך לחכם שידע מלאכה כענין שנא' (קהלת ז' י"א) טובה חכמה עם נחלה:

ועלהו לא יבול - עשרו כל ימיו על דרך טובה חכמה עם נחלה.