פרשנות מצטטת על קהלת ז:יט

והלב גומר ובקהלת פסוק מעשרה שליטים גרס לב מבין לשון גומר. ונראה דהכא נמי גרסינן הכי. ומ"מ ליתנייהו רק עשרה דהמסס וקיבה דכי הדדי נינהו חשיב להו כחד. והיינו דהתם לא חשיב קיבה שאינה נמנה לעצמה:

[ה] וכן כתב הח' ז"ל בס' "יסוד מספר" "ויש מקומות שטעם עשרה בעבור שהוא סך חשבון מנין, כמו "מעשרה שליטים" (קהלת ז יט) "עשר שנים" (ויקרא כו כו) "ועוד בה עשיריה" (ישעי' ו יג) וכן פי' הרשב"ם "עשר אינו דוקא", וכתב הרד"ק, ואמר עשרת לפי שהוא סוף אחדים וראש העשיריות לפיכך בא לשון רבוי המספר בזה השם בסתם. ור"ל פעמים רבות

ואלו חמשה הקרובים אל הארץ, הכל דברים גשמיים, שייכים אל הגוף שהוא מן הארץ. ואותם שהם קרובים אל השמים, הם דברים השייכים לנשמה, והם דברים רוחנים קרובים אל הנשמה הרוחנית. וכנגד זה יש באדם חמשה אברים רוחנים, והם קרובים אל הנשמה, שהם; שתי עינים, שתי אזנים, והלשון. וחמשה איברים קרובים אל הגוף, והם; שתי רגלים, שתי ידים, וראש הגויה, אלו עשרה הם בגוף. וידוע כי העינים שיש בהם כח הראות, ובאזנים כח השמיעה, ובלשון כח הדבור, קרובים לנשמה. וחמשה אברים האחרים כולם קרובים אל הגוף, שהוא מן האדמה. ובפרק ארבעה נדרים (נדרים לב:), "והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר הם בעיר" (קהלת ז, יט), אלו ב' עינים, ב' אזנים, ב' ידים, ב' רגלים, ראש הגויה ופה, עד כאן. הרי עשרה אברים שהם באדם, ותמצא חמשה מהם קרובים אל הנשמה, וחמשה מהם קרובים אל הגוף. כי שני אזנים ושני עינים והפה, חמשה אלו הם רוחנים, שכל האברים שעושים פעולתם מבלי שימששו מוחשיהם הם רוחנים, כמו האזנים ששומע מרחוק, והעין שרואה יותר מרחוק. וכן כח הדברי שהוא שכלי. והתבאר כי חמשה מהם רוחנים, וחמשה גופנים.