אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃
העמק שאלה
ולפי"ז הפי' צריך לפרש סיפיה דקרא למה תשומם הוא בתורת עונש כמו שאירע לשאול המלך שנצטדק הרבה היה רוח רעה מבעתו, ושלמה המלך שהתחכם יותר הקיא חכמתו ושכח, אבל אין בזה העונש טעם מדרך הטבע שהרי אין הטבע נותן כך שהמצטדק והמתחכם ע"ד התורה יצא מדעתו, אלא שכך גזרה חכמתו ית' והוא עונש רוחני כמו עונש כרת לל"ו אזהרות שיש בזה כרת, ועל כן כאשר יש מאת ומאריך להם הקב"ה שאין נכרתים בעוה"ז ויקבלו עונש משנה בעולם הגמול, כך יש הרבה מתחכמים יותר בזה האופן ואין נענשים בעוה"ז בהשתוממות הדעת, ועונשם שמור להם בעולם הגמול. כ"ז לפי פי' חז"ל על אותם אזהרות.
רמב"ן
והם תכו כמו הכו כאשר בא תרגלתי לאפרים (הושע יא ג) במקום הרגלתי וכאשר הומרה ה"א הנקבה בתי"ו באם אתן שנת לעיני (תהלים קלב ד) עושה רע מאת (קהלת ח יב) וכן רבים יאמר שהם מוכים בכל מכה במדבר ללכת אחריך בכל אשר תלך לא יחושו לרעב ולצמאון ומכת נחש ועקרב רק יצאו לרגליך ואחריך ירוצו וזה כענין שנאמר (ירמיהו ב ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:
רבנו בחיי
והם תכו. הם הולכים ונמשכים אל מקום הארון ששם הדום רגליך. ומלת תכו כמו הכו, כי התי"ו במקום ה"א, בלשון (הושע י״א:ג׳) תרגלתי לאפרים, שהוא כמו הרגלתי, וכן (תהילים קל״ב:ד׳) אם אתן שנת לעיני, וכן בקהלת (ח) עושה רע מאת, שהתוי"ן במקום ההי"ן, וכן מצינו ה"א במקום תי"ו ישימו קטורה, שהוא כמו קטורת. וזה לפי דעתי מסוד הלשון, כי הה"א סימן לנקבה, כגון אמרה שמרה קראה, וכן לכל הפעלים, ולכך הטילוה באחרונה, ויש בזה רמז לה"א אחרונה שבשם, והתי"ו גם כן סימן לנקבה למדבר בנסתר, ולכך שתי אותיות אלו משפט אחד להן לפי ששתיהן מורות על נקבה, וכבר ידעת כי התי"ו אחרונה לכל האותיות.