פרשנות מצטטת על קהלת ט:ו

שהלך לנקום נקמת יוסף. נראה לי שאין כוונת המדרש הזה (סוטה מג. ) שפנחס זכר להם מה שעשו מדין ליוסף (בראשית לז, לו), כי גם אהבתם גם שנאתם כבר אבדה (קהלת ט, ו), ואין זכר להם. אלא כך פירושו, כי אחר שראה משה שמכירת יוסף על ידי מדינים, ראה שמדינים מתנגדים היו ליוסף, שאילו לא כן – לא היה מתגלגל על ידי מדינים מכירתו של יוסף, כי אין מגלגלין חובה לאדם אלא על ידי מי שהוא מתנגד לו, ועל ידו בא לו חובה. והיה יוסף היפך למדין; זה היה גדור מאוד בערוה, ומדינים הפקירו נשותיהן ובנותיהן בשביל ערוה כדי לזנות (לעיל כה, יח) . והיינו דקאמר (רש"י) 'מזרע יוסף שפטפט ביצרו'. ומאחר שהוא פטפט ביצרו, הוא היפך למדין. ויקבלו הם חובה שלהם על ידי פנחס, שהוא מזרעו של יוסף, שהיה גדור בערוה, היפך למדינים:

גם אהבתם כו'. זה נמשך אלמעלה דבני דור המבול אין להם חלק לעוה"ב וכמו"ש הכתוב וחלק אין להם עוד לעולם. ודריש את הכתוב גם אהבתם וגו' על דור המבול משום דכתיב לפני זה והמתים אינם יודעים מאומה ודרשו רז"ל על הרשעים שבחייהם קרויים מתים. וגם כתיב ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם. אשר אין להם חלק לעוה"ב. וזה לא שייך בסתם מתים רק על דור המבול שנמח זכרם בלי זכרון. וקהלת מתפלא שם על רעת הרשעים איך לא ישימו לב לזכור את אחרית דור המבול אשר באה להם בשביל רעתם:

(כד) נכנסה קנאה ושנאה כו'. בא להורות שמתוך הקנאה באו לידי שנאה (ושמו קין מורה על הקנאה) וכמ"ש (קהלת ט) גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה, לומר שאלמלי לא נאבדה גם הקנאה שהיא שרש השנאה, אין אבידת השנאה גמורה שתהא חוזרת וניעורה (שמתוך השנאה בא לידי ש"ד כמ"ש ר"א בשלהי ד"א רבה השונא את חבירו הרי זה משופכי דמים שנא' (דברים יט) כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש, וכמ"ש בספרי שם והביאו בפרש"י שם (וכתיב שם (כב) ושנאה ושם לה עלילות דברים, ע"ש בפרש"י מספרי ובד"א רבה שם משמי' דבן עזאי), וכל המקרא הזה נדרש על קין שהי' שונא לאחיו וארב לו בעת היותם לבדם בשדה ואז קם עליו כמ"ש ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו^[ז]ובליקוטיי פי' בס"ד לפרש מ"ש למה חרה לך כו' אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ, שזהו רמז שרמז לו ה', שאם לא יטיב דרכו לשוב משנאתו וקנאתו אשר חרה לו ע"י, הנה לפתח (מיד בצאתו והיינו בהיותו בשדה) חטאת רובץ, רובץ לפניך חטאה גדולה הרבה מזו שתבא עליך, והיינו הריגת אחיו, שרמז לו שמן הקנאה ושנאה יבא לידי הריגה, והוא פי' קרוב לאמת יותר מכל מ"ש בזה המפרשים ז"ל בס"ד::