כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ (ס)
מלבי"ם
• ולא תשובת בלדד, שייכרת מינם ושאריתם המיני והאישיי, כי נמצאו רשעים שבניהם חיים ומצליחים (ח), וביתם מתקיים זמן רב (כ-כט), ומה שיאמר שנפשם תיכרת ויקבלו עונש בעולם הנצחי, מי יודע מעונש זה הצפון והנעלם מעיני כל, והמוות פורש כנפיו על כל בשר באין הבדל, כצדיק כרשע לקברות יובל, ומי יודע אם יש חכמה ודעת וחשבון בשאול אשר הם הולכים שמה (ל-לד),
פירוש מהרז״ו
בשאול א"ל לאו. כמ"ש בקהלת כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה:
מגלה עמוקות
ואשמה הנפש ההיא והתוודו. ללמד לנו שתיכף לחטא אותו יום יהיה וידוי דבר יום ביומו אינון איקרון מארי חושבנא (קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון וגו' בשאול (במדבר כא) ע"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון כי בזה מתקן ש"ם הוי"ה בגימטריא חשבו"ן ז"ש למעל מעל בי"ין מאחר שהוא מועל בשם י"י לכן ואשמה הנפש ההיא מיד והתוודו באותו פרק יתקן עם חשבון ש"ם י"י במתקלא חדא. במדרש ר' נתן אומר זה בנין אב לכל המתים שיתוודו שנאמר ואשמה הנפש ההוא והתוודו ע"פ דרכי ניחא שבכאן מדבר במית' שלא מת האדם מן העולם עד שבא אד"הר אליו כמ"ש בזוהר פ' נח ע"פ (ישעיה לה) לא אביט עוד אדם עם יושבי חדל כי (משלי י) לא ירעיב י"י את נפש צדיק זה נפשו של אד"הר שהצדיקים חושבין שמתים עבור אד"הר ובא אד"הר ומחשב עם האדם שעל כל פנים עשה הוא ארבעה עבירות ז"ש למעול מעל בי"י רזא ד' אתוון קדישין ובכל פעם פגם אות א' ובאמת ואשמה הנפש ההיא כתיב ההוא וקרינן ההיא תרווייהו כחדא איש או אשה השווה הכתוב איש לאשה שעל כל נשמות קאי אדם כלל נפשות נשמות של זכרים חוה כלל נפשות נשמות של נקיבותוהתוודו את עונם ורואה למראה עיניו קודם פטירתו שהוא גרם לעצמו העון והביא את אשמו בראשו ר"ל שהוא חשב שאשם שלו הוא (שם ח) וראש עפרות תבל שהוא אד"הר שהיה מסוף עולם עד סופו וכל הנשמות היו תלוין בו רא"ש בגי' פרצו"ף אד"ם שהוא כלל כל עולם תב"ל הוא סוד איפה של אד"הר שיש בה בצים מנין הב"ל אבל באמת אינו כן כי ד' עבירות עשה על כל פנים האדם בעצמו וחמישיתו חטא חמישי יכול להוסיף על אד"הר. תנינן (בב"ק) הגוזל חבירו ונשבע לו צריך לילך אחריו עד וכו' וליתן לו קרן וחומש ואשם וצריך להקדים הכסף וכו'. ואם הקדים האשם ונתן ליהורב והכסף לידעיה לא יצא כמ"ש רז"ל מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו סוף ם רק גוזל קמא וטעם שצריך ג' אלו סי' (יהושע כד) ואק"ח את אביכם מעבר הנהר א"שם ק"רן ח"ומש וכשקודש (ירמיה ב) ישראל לי"י ראשית תבואת"ה רמז בו קרן ובה' יתירה חומש (שם) כל אוכליו יאשמו שצריך ג"כ אשם ולפי שהחוטא פוגם בגוף פוגם בשמא קדישא נגד הגוף צריך לשלם קרן נגד נשמה שיש לה ה' שמות ה' ברכי נפשי כנגד הנשמה בה' עולמות צריך ליתן חומש נגד השם צריך אשם ז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם ופגם לגרמיה למעול מעל בי"י פגם בשמא קדישא ואשמה הנפש ההיא פגם בנשמתא לכן צריך תיקונין והתוודו את עונם והביא את אשמו זה קין לתקן תחלה תיקון גוף וחמישיתו יוסף עליו נגד נשמה ואח"כ יתקן השם ונתן לאשר אשם לו ר"ל להקב"ה כי יקריב קרבן לי"י בלתי לי"י לבדו ולא לשם אחר יעלה הקרבן. במדרש אין לי אלא בארץ ישראל צריך וידוי בגלות מנין ת"ל (ויקרא כו) והתוודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי וקשה וכי זו היא מצות חובת הארץ שיעלה על הדעת שבגלות לא יהיה וידוי אבל לפי שיעלה על הדעת שהחטא פוגם בשם וצריך קרבן א"כ אין תיקון רק בזמן שקרבן בא"י. מי שגוזל חבירו נפשו מתגלגלת ה' פעמים בסוד (איוב לג) פעמים שלש עם גבר תרווייהו כחדא (משלי א) כן אורחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח נפשו של גזלן ז"ש והביא את אשמו בראשו שצריך לחזור ולהתגלגל לזה העולם פעמים ושלש שהוא ה' פעמים ז"ש וחמישיתו יוסף עליו והוא סוד תשלומי ארבעה וחמשה לפעמים (עמוס ב) ועל ארבעה לא אשיבנה (בראשית טו) ודור רביעי ישובו הנה (שמואל ב יב) ואת הכבשה ישלם ארבעתים פעמים שלשה וארבע ביחד כמ"ש שבעתים יקם קין שנתגלגל ז' פעמים ואדם עצמו ניתקן בהאי פרשתא ה"פ ז"ש מכל חטאת האדם שהביאו הנשיאים קער"ת כס"ף לקבל שנותיו של אד"הר תתק"ל כמ"ש רש"י בשם ר' משה דרשן מזרק אחד [כסף שקל] בגי' תתק"ן זה נח שחי תתק"ן ותיקן אותו פר א' נגד אברהם איל יצחק כבש יעקב שעיר נגד יוסף נמצא יוסף ה' לכן נתוספה ליוסף ה' ז"ש וחמישיתו יוסף שהוא החמישי והוצרכו כולם לתקן ואשמה הנפש ההיא הוא נפשו של אד"הר והביא א"ת על סוד כ"ב אותיות התורה מא' עד ת' וחמישיתו יוסף עליו זה חטא אדם הראשון שגרם ה' אותיות מנצפ"ך כשחטא בה' חושים: