פרשנות מצטטת על קהלת ט:יב

ומלת אֻכָּל שם התואר כמו פעול, וכמוהו אם תראה אותי לוקח מאתך (מ"ב ב י) שהוא קמוץ וככה לנער היולד (שופ' יג ח), כהם יוקשים בני האדם (קהלת ט יב) ואלה הפעלים כאשר הם יוצאים, על כן ורגל מוּעָדֶת (משלי כה יט) איננה כמוהם רק השורק תחת חולם, והוא כמו פועלת:

וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. המצודה היא רשת לציד דגים (השוו: "כי גם לא ידע האדם את עיתו כדגים שנאחזים במצודה רעה" [קהלת ט, יב]), וכוונתו לומר: מעל לכל המציאות מרחפת רשת שאין אפשרות להתחמק ממנה בבוא יום הדין.

ויותר יש לפרש הפך זה; כי 'הכל נתון בערבון' רוצה לומר כל הנמצאים בעולם הם בידו של הקב"ה, ואין שום נמצא שהוא ברשות עצמו, והערבון הזה שכל הנמצאים תלוים בו. אבל החיים יש להם ענין אחר בפני עצמו, וזה שאמר 'ומצודה פרוסה על כל החיים', רוצה לומר שכל הבריות החיים נתונים תחת המיתה, והוא ההעדר, שהוא נקרא "מצודה רעה" (קהלת ט, יב). וכאשר רוצה, ילכדו במצודה זאת שפרוסה עליהם, ואין להם יציאה מזה, ומקבלין העדר. וזה יותר נראה. ולכך אמר 'הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים'.