וּמָת֖וֹק הָא֑וֹר וְט֥וֹב לַֽעֵינַ֖יִם לִרְא֥וֹת אֶת־הַשָּֽׁמֶשׁ׃
אבן עזרא
וירא יעקב. בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחר יחליפו זו בזו, כמו, ראה ריח בני" (בראשית כז כז) "ומתוק האור" (קהלת יא ז), וכן וירא יעקב, כי אחריו כתיב "הנה שמעתי" (פ' ב):
פת לחם
בעיקרה ובעצמה לפי שזיו השמש המתפשט באויר העולם נקרא שמש כמ"ש וטוב לעינים לראות את השמש (קהלת יא) שהכונה על הזיו המתפשט שהרי גרם השמש בעצמו אין טוב לעינים לראותו והנה הזיו הזה הוא מחובר מניצוצי השמש הרבות לאין מספר אולם עיקרם ומקור מבועם אחד והוא הגרם השמשי לזה אמר מלת בעיקרה על השמש עצמו ובמלת ובעצמה כוון ג"כ על עצם הגרם הזה ובא לומר שהוא עצם אחד פשוט בלתי מורכב בכל שאר הגשמים הנמצאים בחלל העולם שהם כולם מורכבים מד' יסודות כידוע והחוקרים קראו לעולם הגלגלים גשם חמישי:
עזרא בן שלמה
ופריו מתוק לחכי. הנשמות הם פריו של הקב"ה כדכתיב (הושע י"ד) ממני פריך נמצא ואומר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק ואומר (קהלת י"א) ומתוק האור. (הג"ה נ"ל דר"ל אור ואצל אור נא' מתוק וא"כ ופריו מתוק קאי אנשמות: