פרשנות מצטטת על קהלת יא:ט

ולפני מי כו'. כמ״ש (קהלת י״א) כי על כל כו'. (קהלת י״ב:י״ד) כי את כל מעשה האלקים יביא כו':

באו בית אל. הוא דרך גזום כאומר לבן בליעל עשה כחפצך ותראה מה יקרה לך באחרית הימים ודומה לו שמח בחור בילדותיך וגו׳ ואחריו נאמר ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט (קהלת י״א:ט׳):

סוף דבר הכל נשמע ובו תדבק מה הוא רחום כו' וחפץ בטוב בריותיו ושישוב החוטא אליו כן צריך האדם להדמות אליו יתברך בדרכיו ויחזיר פושעים בתשובה ואם חטא אדם נגדו ימחול מיד. כמ"ש והודעת להם הדרך ילכו בה הדרך המזומן הידוע דרך ה'. ואמר צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ונפרש אותו כפי דעתינו. והוא דרך יאמר על המחשבה כמ"ש יודע ה' דר"ך צדיקים ודר"ך רשעים תאבד מחשבה טובה כמעשה ומחשבה רעה תאבד אין בה עונש ונאמר ישעיה נ"ה יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וכמוהו רבים דרך נאמר על המחשבה ובקהלת י"א ט' והלך בדרכי לבך וקוב"ה מחשבתו קצת דין ובפועל חסד גמור כמ"ש ז"ל בתחלה עלה במחשבה לבראות ע"פ דין ובמעשה ראה שאין מתקיים שיתף לו רחמים וז"ש צדיק ה' בכל דרכיו במחשבה ע"פ יושר ובמעשיו מתחסד ובאדם יהיה להיפוך כי מחשבתו יותר צריך להיות זכה וברורה ממעשיו אליו יתברך וז"ש קרוב ה' לכל קוראיו ל"ת בדיבור המתיחס אל המעשה אע"פ שאין לבו עמו כ"כ ז"א לכל אשר יקראוהו באמת בלב שלם רחמנא לבא בעי. וז"ש יעזוב רשע דרכ"ו הוא הדרך אשר בחר בלבו ונגמרה עצמו לעשות כך ולילך בו ואי"ש הצדיק לדידיה הרהור בעלמא בלא גמר ועצה און הוה גביה וש"ת מה בכך אם מטיבין במעשה יהיה בכוונת הלב או לבו בל עמו והלא מצינו בה' שמעשיו יותר חסדים ממחשבה אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי כי אין לנו לחקור ידועתו כלל והאדם עיקר המחשבה המתיחסת לנפש והמעשה אל הגוף כי עיקר הבריאה היתה בשביל הנפש ואגב יזכה הגוף ג"כ כידוע. ופירוש הרמ"א ז"ל ידוע בוודאי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ואל יקשה לך מצדיק ורע לו הלא חסיד בכל מעשיו בראשית עולם חסד יבנה לא לצרכו כלל ומה"ת יצר לעושי רצונו אלא וודאי למרק איזה עון או להגדיל שכרו בעולם הבא כר' חנינא בן דוסא ולהנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.