פרשנות מצטטת על קהלת י:יט

אן אית ליה כו'. אם יש לו מאה זוזים מבקש לעשות אותם שני מאות. ואם יש לו שני מאות מבקש לעשות ארבע מאות. ועיין לקמן (ג) פסוק (י) ראיתי את הענין, ופסוק (י, יט) לשחוק עושים לחם:

ובקצת מדרשות פירשו פסוק זה על משה רב׳ ע״ה ואין ספק שכן התיחסו בו כל חלקי הגבורה כי נצוח האויבים בגבורתו יודע בקנאתו על צרת העם כאומרו ויצא אל אחיו וירא בסבלותם (שמות א) ר״ל שהתבונן בצרתם וחם לבבו אליהם וירא את המצרי המכה כדכתי׳ וירא את המצרי ויטמנהו בחול (שם) ושאר חלקי הגבורה אין צרך לחקור עליו בהם אלא שהם ז״ל פירשוהו בפרט על מתן תורה והוא שדרשו ז״ל אז דברת בחזון לחסידיך זה משה שנתן לבו לשמוע קולו של הב״ה במתן תורה וסבל כחו יותר ממה שלא היו כל ישראל יכולים לסבול שנ׳ קול ה׳ בכח (תהלי׳ כט) ויהי כשמעכם את הקול וגו׳ ותקרבון אלי וגו׳ ותאמרו הן הראנו ה׳ אל׳ את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו וגו׳ אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה׳ אל׳ ומתנו (דברים ה) והוא ענין אומרם ז״ל בהגדה שיצאה נשמתם כלומ׳ שבהבנתם זה יצאה נשמתם מחיק החומר כאלו נשללה ממנו לגמרי וכן אמרו דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אל׳ פן נמות והוא הענין הרמוז בדברי שלמה נפשי יצאה בדברו (שה״ש ה ו). ואמ׳ שויתי עזר על גבור על שם והאלהים יעננו בקול (שמות יט) מלשון והארץ תענה את הדגן והתירוש והיצהר (הושע ב כד) והכסף יענה את הכל (קוהלת י יט) או פירושו יהב חכמתא לחכימין (דניא׳ ב כא). ואמ׳ הרימותי בחור מעם רומז על עם מיוחד כלומ׳ עם היותו בתוך עם נבחר הורם הוא מהם כמו שיודע בבעל מחלקתו כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה׳ ומדוע תתנשאו על קהל ה׳ (במדבר טז) והוא המכוון בדברי חז״ל באמרם ששאלוהו טלית שכלה תכלת פטורה מן הציצית או חייבת וכן בית מלא ספרים פטור מן המזוזה או חייב והיתה כוונתם מאחר שכולה תכלת מה צורך בה לציצית וכן בית מלא ספרים מה צורך לו במזוזה כלומ׳ וכן הענין בעדה מאחר שהם קדושים כלם אין צריכים למנהיג וידוע שזה היה רוע לב ובלבול סדר והריסת כל מצבות ההנהגה. ולהיות כמו שביארנו ענין המזמור רומז על ענין טלטול הגליות אמ׳ שכבר הודיעם בנבואה מיוחדת כמו שידוע מיעדי התורה כי תוליד בנים וכו׳ ועשיתם פסל וכו׳ והפיץ ה׳ אתכם וגו׳ (דברים ד), וכן במקצת מדרשות פירשוהו על אליהו וקצתם על אדם הראשון אלא שאין פשוטי המקראות מתישבים עליהם.

ואמ׳ נוראות בצדק תעננו כלומ׳ תראנו נוראות הרבה בצדקתך לא לפי הראוי לנו לבד ותעננו אצלי לשון הספקה כמו והארץ תענה את הדגן (הושע ב כד) והכסף יענה את הכל (קהלת י יט) ומלת קצוי מושכת עצמה ואחרת עמה כלומר שאתה מבטח כל קצוי ארץ וכל קצוי ים רחוקים כלומ׳ לא סוף דבר שאתה מבטח הקרובים אלא אף מבטח הרחוקים.

לחם. לְשׁוֹן מַאֲכָל, וְכֵן נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ (ירמיהו י"א), עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה'), לִשְֹחוֹק עֹשִֹׁים לֶחֶם (קהלת י'):