פרשנות מצטטת על קהלת י:כ

אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני: רבותינו, זכרם לברכה, אמרו (תרגום במקומו ובבלי מועד קטן טז ב בקצת שנוי): כי המזמור הזה נאמר על שאול. וקראו כוש לפי שהיה יפה, כמו האשה הכשית (במדבר יב א), דמתרגם: אתתא שפירתא; וכן דעת כל המפרשים. ואמרו: כי קראו כושי, מה כושי זה אינו משתנה בעורו, כך שאול לא היה משתנה בשנאתו אל דוד. ועל הדרך הזה נאמר (ירמיהו יג כג): היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע. והחכם ר' אברהם בן עזרא, זכרו לברכה, הרחיק זה הפרוש. כי אמר: היאך יאמר זה על משיח יי' הנה יחבל און (פסוק טו)? ואמר: כי אחד מבני בנימין היה שהיה שונאו ושמו כוש. ואין טענתו טענה שיאמר על שאול הנה יחבל און; ולמה לא יאמר כן? והנה אמר לו דוד בפניו: מרשעים יצא רשע (שמואל א כד יד)? ואמר לו: ונקמני יי' ממך (שם שם יג)? ובדרש (שוחר טוב במקומו): לפיכך כנה שמו כוש לפי שכתוב (קהלת י כ): גם במדעך מלך אל תקלל; ונכון הוא הדרש. תראה אתה שהכל שוים, כי על שאול נאמר זה המזמור, לבד המפרש הנזכר. ומה שאמר על דברי, לפי שדברים וענינים רבים היו לו עמו. ופעמים רבות חשב להרגו כמו שכתוב. תחלה בהתחתנו עמו חשב להפילו ביד פלשתים, אחר כן חשב להמיתו בביתו; וכשהיה עומד לפניו היה מטיל לו החנית כמה פעמים, ואחר שנפרד ממנו גם כן פעמים רבות כשהיה רודף אחריו. ועל דברי פרושו: על עניני, כמו על דבר הצפרדעים (שמות ח ח), והדומים להם.

ויגש וגו' ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני האי קרא אוקמינן בכמה אתר בעינא לחדשא מילין כי אינון מילין סלקין לקדם מלכא עלאה כמ"ש בזוהר (ישעיה נח) ודבר דבר ר"ל מי שמחדש בחידושי דאורייתא נעשה דבר שהוא מלאך כי (קהלת י) בעל כנפים יגיד דבר וכן כל דיבור ודיבור בשעת מ"ת נברא מלאך כי ההוא דתנינן לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה שהוא המלאך שנברא מאותו חידוש וז"ש בשעת מ"ת (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות איך ראו קולות אבל על אינון ס' ריבוא מלאכים שבאו לכל אחד מישראל עלייהו אתמר (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקו"ל והכי איתא בתיקונים דף ס"ג ש כל העם רואים את הקולות אינון הוי מלאכים דכל חד הוי איתעבידה קול ופרח באוירא וכל חד מישראל דהוי אמר נעשה ונשמע הוי שרי' בפומי' והוי אוליף ליה אורייתא כולי' ואפשר שע"ז נאמר ואביו שמר את הדבר שיעקב מסר המלאך ליוסף הממונה על השמירה ונקרא דבר כמ"ש (במדבר כג) וישם י"י דבר בפי בלעם ז"ש ידבר נא עבדיך דבר מיד נברא מלאך שנקרא דב"ר ומביא הדבר לקדם מלכא עלאה אינין מארי דאודנין שנקראו (שמואל א ח) אזני י"י וע"ז ביקש יהודה שהיו דבריו כתפוחי זהב במשכיות כסף אם הוא יוסף הצדיק אל יפתח פה לשטן כי כל מה שהצדיק מוציא מפיו (במדבר ל) לא יחל דברו ונעשה שהרי קללת חכם אפילו על תנאי באה והוא הוציא בפיו האיש אשר ימצא הגביע בידו הוא יהיה לי לעבד גם שאמר נחש ינחש איש אשר כמוני ז"ש אל יחר אפך שאני מזכיר אותך שלא יפה עשית שכמוך כפרעה לדמות לקליפה לכן אמר יהודה בי אדוני בייא אתה מעביר עלינו לכן אל יחר אפך בעבדך כי אם תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי י"י כי כמוך כפרעה לומר נחש ינחש הכי יש לו חלק בטומאה וכמו שבסטרא דימינא מלאכים ממונין טובים כן בסטרא דשמאלא ז"ש כי כמוך כפרעה והקול נשמע בית פרעה (קהלת י) כי עוף השמים יוליך את הקו"ל שיבואו אחי יוסף ביתה פרעה. ז"ש יוסף לאחיו עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי ראו את הקולות שבאו אז מלאכים וראו בויכוח אריה ושור וכמ"ש ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו לכל המלאכים שבאו אז באותו ויכוח הוציאו איש דייקא אבל מלאכים היו שם ז"ש כי פי המדבר אליכם פיו ודיבורו גרמה להם שיבואו למצרים להיות עבדים לפרעה:

ומה שכתיב כאן (פסוק ב) "בגתנא", ולמעלה כתיב (ב, כא) "בגתן", כי למעלה מפני שמספר גוף המעשה רמז הכתוב כי היה חסר אל"ף, היינו למוד החכמה, וכדכתיב (איוב לג, לג) "ואאלפך חכמה". כי סכלות היה זה, כי שנים היו עושין זה, וצריכים לדבר ביחד, ואמרו (ויק"ר לב, ב) כי אזנים יש לכותל, והדברים הם נשמעים, לכך היה חסר למוד החכמה. ועוד כתיב (קהלת י, כ) "גם במדעך מלך אל תקלל [וגו'] כי עוף השמים יוליך את הקול", לכך היה חסר למוד החכמה. ויש לפרש גם כן, מפני המעשה הרע הזה שרצו לשלוח יד במלך, לכך חסר אות אחת משמו מפני המעשה הרע. ולכך אצל גוף המעשה, שמספר מה שעשו, חסר אות אחת משמו. (-והמן-) [וכאן] שלא זכר רק מה שנכתב בספר דברי הימים, שם כתוב "בגתנא". שאם לא כן, לא נדע מי היה, כי שמא "בגתן" היה שמו, לכך הוצרך להזכיר אותו בשמו "בגתנא".