פרשנות מצטטת על רות א:כא

וברשעת הגוים האלה: הנכון כדעת רמבמ"ן, לא כרש"י ורשב"ם, שאם כן מפני היה לו לומר. והנה וי"ו וברשעת ענינה התנגדות (quum, mentre, tandis que) ודוגמתה (למטה פסוק כ"ט) והם עמך ונחלתך, וכן מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (בראשית כ"ו כ"ז), למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי (רות א' כ"א), איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי (שופטים י"ו ט"ו), מה לך לספר חקי וגו' ואתה שנאת מוסר (תהלים נ' י"ז).

ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות. וק' דהכא הביא ראיה מהתם לכאן והתם גבי נעמי ורות מביא ראייה מכאן וי"ל דאי לא הביא ראייה מהתם הייתי אומר דלמא שתי יציאות האמורים כאן בא לאשמעי' דאחד יציאת גופו ואחד יציאת ממונו וצאנו ובקרו שיצא עמו לכך צריך להביא ראיי' מהתם שיציאת צדיק עושה רושם כמו שפירש הכא דהתם אי אפשר לפרש על יציאת ממונם דהא התם כתיב דאמרה וריקם השיבני (רות א כא) שמע מינה שלא היה לה שום ממון והתם מביא ראיי' מהכא דאי מהתם ה"א דוקא התם עשה רושם משום שלא נשאר שום צדיק זולתם אבל במקום צדיקים מנא ליה דעושה רושם משום הכי מביא ראייה מהכא דהא נשארו יצחק ורבקה ואפ"ה עשה רושם יציאת יעקב וק"ל. (ועיין בצדה לדרך ושם האריך מאוד לישב זה):

ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו ויהי בימים ההם ויגדל וגו' סמיכות הפרשות להדדי. הענין כי ק"ל שנה לפני לידתו היו נולדין מן רע של קרי אדם הראשון ועתה נולד הוא דוגמת שת שנולד לסוף ק"ל דמותו וצלמו של אד"הר (בראשית ד) שת לי אלהים זרע וגו' לכן מיד ויהי בימים וגו' בא משה ונקם נקמתו להרוג אח קין לקיים קרא (שם ט) שופך דם האדם באדם ההוא עצמו דמו ישפך ז"ש ויצא אל אחיו וירא, בסבלותם טעם עבודתם הקשה היה עבור ניצוצות הנידחות שהוצרכו ללבן ולצרף וירא איש מצרי מכה איש עברי ומי היה המצרי ז"ש מאחיו פעם שנית שהמצרי היה אחיו של משה קין אחיו של הבל ויפן כה וכה אם יהיה עליו ניצוץ מה שיבא בקדושה כי כבר נתערבו (שם ב) עץ הדעת טוב ורע וירא כי אין איש שיצא מזה המצרי שיהיה נכנס בקדושה כי סמאל ובת זוגו היו משירייתי' דמצרי ההוא והרגו בשם המפורש מי שמ"ך לאי"ש ס"ת שם ג' של מ"ב ולפי שמשה היה (תהלים יב) מזוקק שבעתים והוא שביעי למטה והרגו בשם של מ"ב ז' שמהן (שם קמט) וחרב פיפיות ביד"ם הוא סוד שם של מ"ב שהוא בגי' ג"פ י"ד והוא חרב (שם) לעשות נקמה ב"גוים ר"ת נב"ל בסוד (שמואל ב ג) נבל ימות אבנר שהיה ג"כ מניצוץ הבל וכל ההרוגים נתקעים נ' של בינה בסוד ויפן כ"ה וכ"ה שהוא סוד נ' וירא כי אין איש שיתקן להעלות נשמתו נקמ"ה נוטריקון נ"שמה ק"דושה מ"ן ה"קליפה כי בסוד ההריגה מעלין נשמות קדושות שהם מסטרא דהבל אבל מזה האיש לא ראה שום הצלה רק שזה גרם שברח משה. אל יתרו כי שם ישב ע הבאר להוציא טיפות עשוקות שעשקו קין תאומה יתירה דיליה כמו שעשק יעקב להציל (קהלת ד) דמעת עשוקים ראה ג"כ באר בשדה והוצרך להשקות צאן לבן וגלל את האבן אשר על פי הבאר כן משה ולכהן מדין שבע בנות ז' טיפין דאזדריקו ובאו הרועים ויגרשום וישק משה את הצאן והוצרך משה לשמור צאן יתרו כמו שהוצרך יעקב לשמור צאן לבן וכן הוצרך דוד לשמור צאן נבל להוציא מן בלעם שהיה נחש הקדמוני כמ"ש (בראשית ל) נחשתי ויברכני ה' בגללך שהוצרך דוד להוציא טיפת אביגיל מן נבל שהיא בסוד לאה. ויואל מ"שה ל"שבת א"ת ה"איש ר"ת מלא"ה שניצוץ זה היה ג"כ מלאה ז"ס שאמרה נעמי (רות א) אני מלא"ה הלכתי. ר"ל מן לאה כי נעמי נעם י' ניצוץ לאה (שם) ורות דבקה ב"ה ניצוץ מלכות. ויתן את צפרה בתו למשה מה בא ללמדינו היא היתה התאומה יתירה דאתמר שם (בראשית יד) ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה בגימטרי' צפר"ה בגי' למש"ה ז"ש איש מצרי הצילנו שהיה בן מצר שלה וגם דלה דלה לנו שהעלה אותם מן (משלי כג) באר צרה נכריה טיפין דילהון נתקנו לכן הוצרך משה להנהיג צאן יתרו: