וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר עָֽשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃
עץ יוסף
בקריצתא. בבקר כשעלה עמוד השחר, ותקם בטרם יכיר איש (רות ג, יד) תרגום וקמת בקרציתא עד לא אישתמודע גבר ית חבריה, ותבוא אל חמותה (שם פסוק טז) תרגומו ואתת לות חמותה בקריצתא:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ה] ודעת ר"י ן' גנאח בשרשים שרש "מי" כי מי תבוא לפעמים גם על זולת ב"א, וז"ל שם "ויש שישאלו בו על זולת מי שיש בו דעת, "מי פשע יעקב" (מיכה א ה)", והח' ז"ל השיג עליו שם, וכתב כי "מי נופל על אדם לא על בהמה", עוד כתב ר"י ן' "גנאח שם "ויש שתהי' במקום "מה" כמו "מי את בתי" (רות ג טז)" (ולפי"ז יהיה הפי' "מי לך כל המחנה" מה לך כל המחנה, פי' למה לך לשלוח כל המחנה), וגם שם השיג הח' ז"ל עליו וכתב "כי אין משפט "מי" שימצא על הענין כי אם בן אדם", וכן כתב הרא"ם שמלת "מי" מורה רק על האדם וכן כתב ר"ש ן' פרחון, ושד"ל כתב כי מי תבוא לפעמים גם על זולת ב"א, ויפרש מי הוא לך, מה כוונתך לעשות בו ששלחת אותו לפניך, ואמר מי ולא מה, כי המחנה כולל העדרים והאנשים ההולכים עמם:
אבן עזרא
וקמתי. שם הוא עצם, ושאר הוא כמו שאר בשרו (ויקרא י"ח ו') והוא האב, ונין בן, ונכד בן הבן: