וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהוָ֛ה מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים (פ) וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃
פירוש מהרז״ו
והלא פנחס היה. פי' דאי כפשוטו מה ענין המלאך אל גלגל והלא מקומו בשמים אך בגלגל היה מקום אוה"מ ושם היה מקום פנחס הכנה"ג והנביא וכמ"ש (שופטים כ׳:כ״ז-כ״ח) וישאלו בני ישראל בה' ושם ארון ברית האלהים וכו' ופנחס בן אלעזר עומד לפניו ומעשה זה של עליית מלאך ה' הוא בשופטים ב' אחר מיתת אלעזר שמבואר בסוף יהושע שאז היה פנחס הכה"ג והנביא וכמ"ש בד"ה א' ט' ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו. ומ"ש בוערות כלפידים עי' לקמן פ' י"ט סי' א' ופרשה ל' סי' ב' מראיהם כלפידים עי' מש"ש (ורש"י על פסוק ויעל מלאך ה' הביא דרשה זו בשם סדר עולם כמ"ש בסדר עולם פרק כ' שמ"ש בשופטים ו׳:ח׳ ופסוק ח' וישלח איש נביא אל בני ישראל זה היה פנחס והיינו ע"כ ממ"ש בד"ה פסוק שהעתקתי לעיל לפנים ה' עמו והרואה יראה שלשון שני הנבואות דומים זה לזה ובשני הנבואות כתוב ולא שמעתם בקולי ושם פסוק י"א כתוב ויבא מלאך ה' היינו ג"כ הנביא פנחס הנ"ל הרי שנקרא נביא ומלאך ומ"ש שם פסוק י"ב וירא אליו מלאך ה' בהכרח הכוונה מלאך ממש ולמוד מסופו. והולך לשיטתו בפרק י"ב שפלגש בגבעה שכתוב שם שפנחס היה עומד לפני הארון היה בימי כושן רשעתים שהיה מיד אחר יהושע ואלעזר ואז היה פנחס כה"ג ונביא. ויתכן שמ"ש ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים פי' שעליתו והשגתו ברוה"ק שהיה ה' עמו היה בגלגל כשהיה אוה"מ שם ובוכים היינו שילה כמ"ש זבחים קי"ט שנקראת תאנת שילה מלשון תאניה ואניה וכאן דורשין גם על בוכים על שבכו שם וכתוב שם ויזבחו שם לה' היינו בשילה ודוק) ועי' עוד במדרש רבה פרשה יו"ד סוף סי' ה' שהוא שייך כאן:
רבנו בחיי
ובמדרש מרגלים ששלח משה כסילים היו, מרגלים ששלח יהושע צדיקים היו, שנאמר (שם) וישלח יהושע ב׳:ד׳ן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, מהו חרש שעשו עצמן קדרין והיו צווחין מי שירצה לקנות קדרות יבא ויקנה, וכל כך למה שלא ירגיש אדם בהם שהם מרגלים, חרש לאמר קרי ביה חרס, ומי היו פנחס וכלב היו. וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה, הרגיש בהם מלך יריחו, מה עשתה רחב, בקשה להטמינם, אמר לה פנחס אני כהן וכהן נמשל למלאך שנאמר (מלאכי ב׳:ז׳) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, וכן נביא נמשל למלאך שכן במשה כתיב (במדבר כ׳:ט״ז) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, וכתיב (שופטים ב׳:א׳) ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים, והוא פנחס, לפיכך אמר לה כשאני רוצה אני נראה וכשאיני רוצה איני נראה, וזהו שכתוב (יהושע ב) ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו, ולא אמר ותצפנם, ללמדך שלא הטמינה אלא לכלב. אבל מרגלים ששלח משה כסילים היו, שנאמר (משלי י׳:י״ח) ומוציא דבה הוא כסיל, עד כאן. ומה שאומר המדרש הזה כסילים היו, לפי שקלקלו אח"כ שהרי משה צדיקים בחרן ועל פי ה', ולכך הזכירם בלשון אנשים, כלשון (שמואל א א׳:י״א) זרע אנשים, אבל הם קלקלו שליחותן, ועליהם אמר משה (דברים ל״ב:כ׳) כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם, למד שנתבררו. צדיקים וחזרו רשעים, וזהו ומוציא דבה הוא כסיל משהוציאו דבה חזרו כסילים.
מגלה עמוקות
והמה בוכים פתח אהל מועד. והתעוררו בבכייתם ש"ע דמעין התעוררו ש"ע נהורין בקנאה שקנא פנחס בכיס חסר ו' כי זכה פנחס להיות בעולם העשייה (יחזקאל א) אופן אחד בארץ במקום סנדלפון שם (שם ג) ב"רוך כ"בוד י"י ממקומו וז"ס (שופטים ב) ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבכיס ארז"ל זה פנחס שמצד גלגולו של נדב ואביהוא זכה להיות מלאך י"י ממש והגיע אל מקום בכי"ס שהאופנים ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים לומר ב"רוך כ"בוד י"י ממקומו שהוא בגי' תקי"ח לקבל א"שה ז"רה שקנא הוא בברית לתקן קליפת נגה שרצה נדב ואביהוא לקרב אותה בקדושה וזה היה חטאם בסמיכות פ' (ויקרא טו) ולאיש אשר ישכב עם טמאה (שם טז) אחרי מות בני אהרן בקרבתם לפני י"י כי לא היה כח בידם כי אלו נטלו עצה ממשה שחתם הקב"ה שמו של י"ה על ישראל להיפך הראובני לפי שישראל מקלסין להקב"ה מן (שיר ה) ראשו כתם פז עד (שם) שוקיו עמודי שש מלמטה למעלה למשוך השכינה למטה והקב"ה מקלס בני ישראל מן (שם ז) מה יפו פעמיך בנעלים מלמטה למעלה עד (שם) ראשך עליך ככרמל לפי שהקב"ה רוצה לקרב ישראל ולעלות אותם למעלה לכן פ' מתחלה ה' אחרונה מהשם עד י' דלעילא קליפת נגה ארמית הוא תקנה ז"ש תחת אשר קנ"א ר"ל שהביא ק"ליפת נ"גה א"רמית לאלקיו והכניעהלקדושה לכן ויכפר על בני ישראל:
רש"י
נבואה שהוצרכה לדורות - ללמוד תשובה או הוראה וכל הנך מ"ח הוצרכו ובהלכות גדולות מנויין מסדר עולם אברהם יצחק יעקב משה ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים (שופטים ב׳:א׳) זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי (שמואל א ב׳:כ״ז) זה אלקנה עלי שמואל גד נתן דוד שלמה עידו קרא אל המזבח בבית אל מיכיהו בן ימלה בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן עודד חזיאל [הלוי] מבני מתניה אליעזר בן דודו ממורישה כולן בימי יהושפט בדברי הימים (ב' יט) ובימי ירבעם בן יואש הושע עמוס ובימי יותם מיכה המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה מדוע דרשת אלהי אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה יחזקאל דניאל בשנת שתים לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם ועל דניאל אמרינן לעיל (מגילה דף ג.) אינהו נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני ישראל שנים לא ידעתי: