פרשנות מצטטת על שופטים ב:טז

באותי ואסרם. לפי רצוני תמיד יסרתים משופט לשופט ומסרתים ביד שוסיהם:

עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה הָיָה לְיַעֲקֹב בְּשׁוּבוֹ אֶל אַרְצוֹ דֶּרֶךְ בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר, וְהִנֵּה אָמַר לוֹ עֵשָׂו "וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ", שֶׁלֹּא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ עַד שׁוּבוּ אֶל אָבִיו, לַעֲשׂוֹת לוֹ כָּבוֹד בְּבוֹאוֹ אֶל אַרְצוֹ, וְיַעֲקֹב אָמַר אֲנִי אֵלֵךְ לְאִטִּי וַאֲדֹנִי יָשׁוּב אֶל עִיר מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאִם אָשׁוּב דֶּרֶךְ עִירוֹ יְכַבְּדֵנִי וְיֵלֵךְ עִמִּי כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלֹא הָיָה זֶה נֶדֶר מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו, שֶׁאֵין עֵשָׂו צָרִיךְ לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ע"ז כה) עוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת יַעֲקֹב לָשׁוּב דֶּרֶךְ שֵׂעִיר, וּרְצוֹנוֹ הָיָה לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יוּכַל, אֲבָל הִרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְגַם זוֹ עֲצַת חָכְמָה. וְעוֹד לָהֶם מִדְרָשׁ אַחֵר (ב"ר עח יד), שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרוֹ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א כא) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו", יֹאמַר כִּי הַמּוֹשִׁיעִים אֲשֶׁר בְּהַר צִיּוֹן יַעֲלוּ לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו: