פרשנות מצטטת על שופטים ב:יח

(ה) הדבר הזה שפט עתניאל. דכתיב האי וישפוט בין ותהי עליו רוח ה' לויצא למלחמה לכן דרש ליה שאינו לשון שפיטת שררה על ישראל (ורש"י בשופטים העתיק דרשא זו בשם התנחומא על ותהי עליו רוח ה' אלא ששפט משפטן לפני ה' ומלפניו הוציא כאור משפטם (ונראה שהדרשה שדרשו בירישלמי פ"ב דתענית ה"ז ובמדרש שמואל פר' י"ג נתעטף שמואל בחלוקן של ישראל כו' עיקר הדרשא הוא על וישפוט שמואל האמור שם שאין פי' לשון משפט בין אדם לחבירו כדפרש"י שם אלא ששפט משפטן לפני ה' כדהכא שאף שלא עשו עדיין תשובה שלמה יושיעם. וכ"מ הכתובים (בשופטים ב') ויעזבו את ה' וגו' ויצר להם מאד ויקם להם שופטים וגו' ואין מזכיר שם שעשו תשובה. וכן אחר כך כתיב וגם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו וגו'. אעפ"כ כתיב והיה ה' עם השופט כל ימי השופט כי ינחם ה' מנאקתם מפני לוחציהם ודוחקיהם:

סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד (במדבר יא, טז). נראה לי בס"ד טעם למספר זה שהוא מספר חֲזוֹן [71] דכתיב וְהָיָה הֳ' עִם הַשֹּׁפֵט (שופטים ב, יח) שיהיה חכם עדיף מנביא כי יערה עליו הקדוש ברוך הוא רוח ממרום לכוין על האמת שלא יכשל בדין מרומה ולא יטעו אותו העדים ובעלי דין לצאת מתחת ידו דבר הפך האמת אלא יזכה לדון דין אמת לאמיתו כנביא וחוזה שהוא רואה הנסתרות, לכן מספר הסנהדרין מספר חֲזוֹן [71] כי ימצאו חזון מעם ה' לכוין על האמת כאלו הם נביאים וכאשר אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ־ל (תהלים פב, א) הם הסנהדרין נמצא נשלם אצלם מספר ע"ב.
ולזה אמר הִנֵּה אֲדֹנָ־י נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ (עמוס ז, ז) והיינו אֲנָךְ [71] הוא מספר ע"א שהוא מספר הסנהדרין ובידו מסורים ה'אֲנָךְ' שלא יכשלו בשום דבר כי הוא יתברך הנצב עליהם מטה לבבם לכוין על האמת והיושר ולכן הם מספר יוֹנָה [71] כי כנסת ישראל נמשלה ליונה (ברכות נג:).
וכיון דְ'אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ־ל' הם הסנהדרין שהם שבעים ואחד נמצא נשלם בזה מספר חֶסֶד [71] ועל ידי כך העולם מתקיים דכתיב עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (תהלים פט, ג) וכן כתיב (תהלים קל, ז) 'כִּי עִם הֳ' הַחֶסֶד' רצונו לומר בצרוף השכינה הנצבת על הסנהדרין נשלם מספר החסד המקיים את העולם ובזה 'הַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת' אך סנהדרי קטנה הם כ"ג כמנין חוּט [23] שהם חוט של חסד כי כוחם נמשך מכח סנהדרי גדולה והוא חוט ממש הנמשך משם.

האתה תבנה לי בית לשבתי רצה לומר כי אל בנין הבית היית צריך שני תנאים, א. שיהיה מלך בישראל שימלוך מלכות קיימת בלתי מופסקת, ב. שיהיה להם מנוחה החלטית והנה עד עתה היו להם שופטים שגם הם נבחרו מאת כל ישראל, והיה הבדל בינם ובין המלך במה שהשופט היה רק לפי שעה ושררותו, בלתי נמשך לבניו אחריו, מה שאין כן המלך שמלכותו ירושה לבניו כמ"ש למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו, והנה דוד הגם שנבחר למלך ונמשח על פי נביא (שהשופט לא נבחר ונמשח על פי נביא) בכ"ז אחר שעדיין לא הובטח שיהיה לו המלכות בירושה, היה ענינו קרוב אל השופטים או אל מלכות שאול שלא היתה מלכות קיימת, ולא היה ראוי עדיין לבנות בית נאמן וקיים, וכן מצד תנאי השני של המנוחה הגם שהיה לו אז מנוחה היה זה רק לפני שעה, והלא גם בימי שפוט השופטים היה להם גם כן מנוחה כמ"ש (שופטים ב' יח) וכי הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וכו' והיה במות השופט וכו', שכיון שבמות השופט שבו אויביהם לתגר בם מלחמה, והאויב לא נכרת לגמרי רק נכנע לפני השופט בעודהו חי לא לפני בני ישראל, שתיכף במות השופט נלחום נלחם בם לא נקרא זה מנוחה, וכן גם בימי דוד לא נכרתו האויבים רק נכנעו לפני דוד לא לפני עם ישראל וגם הוא עצמו עוד היה מוכן למלחמות רבות כמ"ש בסי' שאחר זה, והנה הבית הנבנה בקביעות מצייר המנוחה והקביעות שישב ה' בקרב עמו במנוחה והשקט, הפך האהל והמשכן שציינו שעדיין לא ישכון בקביעות, אם מפני שהעם לא הטהרו עדיין מעונותיהם והיו חוטאים פעם אחר פעם כמ"ש שם והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם, שעל ידי זה יסלק שכינתו מהם בכל פעם, ואם מפני שעל ידי חטאותיהם נמכרו ביד אויב ובשובם בתשובה יצטרך לעוף עליהם כצפרים עפות לפדותם מני צר, שזה יצוייר בטלטול ובשכונה באהל ארעי, ולפי זה לא היה העת עדיין שיבנה המקדש לא מצד מלכות דוד שעד עתה לא היה קבוע, וזה שכתוב האתה תבנה לי בית ולא מצד המנוחה שעדיין לא היה עת לשבת במנוחה, וזה שכתוב תבנה לי בית לשבתי:

ולא נעשה פסח כמוהו. (במלכים ב כ״ג:כ״ב) כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם שכל הימים שהיו לשני גוים היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם ה' בירושלים ואלו לשם עבודת כוכבים בבית אל ובדן ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים שנחלקו ישראל לשתי משפחות ולא הי' להם לכל דור ודור רק שופט א' ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך ה' כמפורש בשופטים והי' ה' עם השופט והושיע' מיד אוביהם כל ימי השופט וכל י' השבטים היו הולכים לשיל' ועושים פסח לשם ה' וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י' השבטים ומשהחזיר ירמיה י' השבטים לא המליכו עליהם עוד מלך אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים וזהו לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים ופתרון זה מטעה אותי מאד ולא נראה לי נהי נמי דהחזיר ירמיה עשרת שבטים ויאשיהו מלך עליהם בירושלים היאך יכול להיות שלא עשו כפסח הזה כל ימי השופטים ובימי שמואל הרואה ובימי דוד ושלמה שהיו ישראל שרוין על אדמתם שלוים ושקטים ולא היה להם אלא מלך אחד והיה לבם לשמים אך כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב"ר משלם זצ"ל ולא נעשה פסת כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו: