פרשנות מצטטת על שופטים ג:טז

נומי. יקרא החוט והקבוץ נימין וזהו שם משותף לפי שהן יקראו השער האחד נימא ויקראו הרבות נימי ומדרך האריג שישאר בקצות הבגד חוטים יוצאין והוא השפה אשר תקרא מלל כמו שקדם וכבר ישארו ג"כ חוטים יוצאים מצדדי האריג זולת המלל וחוטים יוצאין על שטח האריג ומלת אמרו בכאן נימין נופל על אלו החוטים כולן אשר יצאו מן הצדדים ואשר יוצאין על השטח אשר ישארו בקצוות הנה הוא ירצה בו שיעור בכל מין מן מיני הבגד והכונה בזה שהבגד כאשר נטמא יטמאו אלו החוטים היוצאין ממנו אשר זכר שהוא (לא) יטמא בהטמאות הבגד וכן ג"כ כאשר נטמאו אלו החוטים היוצאין בשיעורים הנזכרים הנה הבגד יטמא הנה כלל שהשיעורין אשר זכר הן חבור לזה הארוג לטמא בטומאתו ומה שיוסיף על זה אינו חבור הנה כבר נתבאר ענין זאת ההלכה ולא נשאר לבאר זולת השמות וזה ביאורן: סדין. ידוע: וסודר. הוא הצעיף: וטרטין. היא פליון של ראש הוא המטפחת אשר ישימו הנשים על ראשן: אפקרסין. חלוק צר מקום הראש ממנו והכתפים פתוחות ואחר לבישתו יתחברו הכתפים בלולאות ויתחבר עם טבעת כמו זה אשר ילבשו במצרים: וסגוס והרדיד וחלוק וטלית וכיפה. ידועים וכיפה שמו בשם כיפה של זקנה ושל ילדות אין בו שם: וגומדין. הוא מסוה שמשימים על הפנים ונקרא בזה השם להיותו ארוך אמה על הרוב מלשון (שופטים ג׳:ט״ז) גומד ארכה ותרגום גרמידא אורכיה והוא שם האמה בלשון הש"ס (ב"מ דף סד.): וקולקין. ארוג משער והיא החגורה יחזקו בו הבגדים: ופונדא. הוא לבוש דבק בגוף למנוע הבגדים שלא יפסדו בזיעה: המעפורת. תרגום ויתחפש באפר ואשתני במעפרא (מלכים א כ׳:ל״ח): פרגוד. הוא מסך יתלה על שערי הבתים ולו שני כנפים והן נחלקים באמצע יגביה הקצה האחד על זה השער והקצה השני על השער השני וכאשר ירצו להסך על הבית יטו אותן ויתחברו שני כנפים לאחד ויהיה מסך אחד לכלל הבית ועל צד המשל אמרו (ב"מ דף נט.) אין הפרגוד ננעל בפניהם:

1-2. מלוא הסיט כפול. וכ"ה בראשונים הנ"ל ובר"מ פ"א מה' מעילה ה"ז. ובר"מ ה' שבת הנ"ל: כמה שיעורו כדי לטוות ממנו חוט שארכו כרוחב הסיט כפול, וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מן בוהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהן בכל כחו, והוא קרוב לשני שלישי זרת. ועיין מ"ש בפיה"מ פי"ג מ"ד בשם גאון, ועיין במלא"ש שם. ועיין בפיה"ג לטהרות, עמ' 30, ובהערות שם,⁴השוה מ"ש F. Hultsch בספרו Metrolog. Script. Reliquiae, עמ' 189, שו' 13 ואילך, ועיי"ש, עמ' 351, בסוף הערה 20, והשוה פי' הר"מ הנ"ל. ומ"ש בערך מלין לרח"י שעפטיל ערך סיט, ובאוה"ג, התשובות, עמ' 73. ובסורית סיטא הוא זרת, σπιθαμή, ובמלה זו מתרגמים השבעים זרת שבמקרא, ואף גמד (שופטים ג', ט"ז). ובס' הפרדס לרש"י ה' ציצית, ה' ע"א: והזרת בפשיטת יד באלכסון מאצבע זרת, הוא אצבע הקטן, עד הגודל. וכ"ה אות באות בכמה ליקסיקונים יוניים.⁵עיין לדוגמא במלונו של היזיכיאוס ערך σπιθαμή ועיין תוספתא כלים פ"ו הי"ב, וערוך ערך גרמד.⁶אבל עיין במפתחות לספרו של Hultsch הנ"ל, עמ' 215, ערך σπιθαμή 2, 4, והוא קרוב לדעת חז"ל.
ובמנחת סולת, קי"ז רע"ג, העיר על דברי האו"ז ה' שבת ח"ב סי' ס"ג אות ב', ט"ו ע"ג: ולא הוזכר במשנה [שיעור] הגוזז, מיהו נראה בעיני דשיעור גוזז נמי כדי לארוג מלא רוחב הסיט וכו', וכ"כ הר"ר משה מיימון הגוזז צמר וכו'. וכע"ז אף בחידושים המיוחסים להר"ן בשם ר' יהונתן (אלא שלא הביא את הר"מ), עיי"ש ע"ג א' ד"ה הגוזז. ותמה שלא הזכירו את התוספתא. ועיין במלא"ש פי"ג מ"ד. ועיין במנחת חינוך מצוה ל"ב אות י"ב ומ"ש עליו בס' מנחת סולת הנ"ל, קי"ה ע"א.

[*והגומדין. פי' הר"ב כדכתיב ולה שני וגו' (שופטים ג)]: