פרשנות מצטטת על שופטים ד:טו

ועשרה על הים. הראשון (שמות י"ד) ויאר את הלילה וכמו שתרגם אונקלוס והוה (חשוכא) [עננא וקבלא] למצראי ולישראל נהר כל ליליא. והשני והשלישי (שמות שם) וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן. ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות. הרביעי ויסר את אופן מרכבותיו שהסיר האופנים מן העגלות ונפלו המצרים ונשתברו. החמישי וינהגו בכבדות אחר שנפלו ונשתברו לא היו יכולין לעמוד ובמקום שנפלו שם נשארו. הששי שרצו לנוס ולא יכולו כמו שנא' (שמות שם) ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל. ולא כמו שמצינו בסיסרא שנאמר (שופטים ד' ט"ו) וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו. אבל אלו לא ירדו ולא הספיק בידם לנוס. השביעי (שמות שם) וינער ה' את מצרים בתוך הים כתרגומו ושניק מלשון שבור שנערם כאדם המנער את הקדרה מה שלמעלה למטה ומה שלמטה למעלה. השמיני שבלעה אותם הארץ אשר בתחתית הים כמו שנאמר (שמות ט"ו) נטית ימינך תבלעמו ארץ. התשיעי שירדו בכובד לעומקי הים כמו עופרת שנא' (שמות שם) צללו כעופרת במים אדירים. העשירי שפלטה אותם הים שנאמר (שמות י"ד ל) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים:

116-117. ולא זזו משם, ולא סנפוהו, מפני שהוא גולייר. צ"ל: ולא ספנוהו וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע ובמדרש במ"ר הנ"ל. ופירושו שאפילו חיילותיו לא כבדוהו מפני שנס ברגליו (שופטים ד', ט"ו) ונהג כמעשי המלווים את החיילות ומשרתיהם Galearii, כמו שפירש לנכון במאירי סוף נזיר: גוליירין. ר"ל עבדים ורגליים. ועיין במלונו של קרויס למלים שאולות מל"י ורומי.⁶Vegetius (בספרו .de re militari I.10; III.6) מתאר אותם כ-lixae, משרתי הצבא. וכן בפסיקתא דר"כ. החדש הזה הוצ' מנדלבוים, עמ' 84 (ובמקבילות): וכיון שחטאו ישראל אפילו פני הגוליירין לא היה יכול להסתכל, כלומר אפילו בפני המשרתים לא היה יכול להסתכל, ומכל שכן בפני מלכי הצבאות, מלכיהון דמלאכייא. ובמדרש אבא גוריון פ"ג: ועשאוהו חרפה וקלון לכל העולם.
ובמתנות כהונה ובפי' ידי משה במ"ר הנ"ל (נשא ט', כ"ד, הוצ' ראם, כ"ט רע"ג) פירשו שהכוכבים לא זזו ממסילותם, והוא כנראה ע"פ לשון התוספות בפסחים קי"ח ב': במקומן היו עומדין וכו'. ופירוש דחוק הוא.