וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכָל־בְּנֵי־קֶ֙דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּח֛וֹל שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃
שד"ל
ונפל, יתקיים (רש"י ורד"ק), והוראת המלה לשון מנוחה, כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה י"ח), נופלים בעמק (שופטים ז' י"ב); והטעם, הגזרה הזאת תנוח ותשרה ותתקיים בישראל, ואין מלת נפל כפל הענין כדעת גיז' ואחרים, שמפרשים נפל על ירידת הגזרה מן השמים, כי יהיה כפל הענין בלא שום תוספת לתפארת המליצה. אבל יעקב וישראל כפל ענין הוא, והכוונה על האומה כלה, ואח"כ מפרש שהגזרה על מלכות אפרים.
מחוקקי יהודה; קרני אור
[יג] נראה כי לשון נפל מיוחד לבני ישמעאל על שם היותם תועים ופושטים כה וכה כמו (שופ' ז יב) "ומדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק", וזה טעם על פני כל אחיו שאחד מהן לא יכול למנעו מהתפשט כרצונו, וכל זה לומר שנתקיימה ברכת "על פני כל אחיו ישכון" (למעלה טז יב) (שד"ל):
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
נפל. שָׁכַן, כְּמוֹ וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק (שופטים ז'). כָּאן הוּא אוֹמֵר לְשׁוֹן נְפִילָה, וּלְהַלָּן אוֹמֵר עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן (בראשית ט״ז:י״ב)? עַד שֶׁלֹּא מֵת אַבְרָהָם יִשְׁכֹּן, מִשֶּׁמֵּת אַבְרָהָם נָפַל: