פרשנות מצטטת על שופטים ח:כז

ואלה הבגדים אשר יעשו. דרשו רז"ל במסכת ערכין כשם שהקרבנות מכפרין כך בגדי כהונה מכפרין, ולזה נסמכה פרשת הקרבנות לבגדי כהונה. חושן מכפר על הדיינים שנאמר (שמות כח) ועשית חשן משפט. אפוד מכפר על ע"ג, שנאמר (הושע ג ד) ואין אפוד ותרפים, וכתיב (שופטים ח׳:כ״ז) ויעש אותו גדעון לאפוד. מעיל מכפר על לשון הרע שנאמר (שמות כח) ונשמע קולו, יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול, ולשון הרע זה לשון הרע שבפרהסיא אבל לשון הרע שבצנעה קטרת מכפרתו. כתונת תשבץ מכפרת על שפיכות דמים שנאמר (בראשית ל״ז:ל״א) ויטבלו את הכתנת בדם, וכתונת זו כמין חלוק היתה וסמוכה לבשרו היתה ומשובצת זהב כחלוק זה שרוקמין בו פסים והוא שכתוב (שמות כח) ושבצת הכתנת שש מלשון משבצות זהב. מצנפת מכפרת על גסי הרוח יבא הדבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה, ואבנט מכפר על הרהור הלב ודרשו רז"ל כי היו באבנט ל"ב אמות. ציץ מכפר על עזות פנים שנאמר (שם) והיה על מצח אהרן, וכתיב (ירמיהו ג׳:ג׳) ומצח אשה זונה היה לך. והיו בגדי כהן גדול שמונה והזכיר הכתוב ששה מהם ולא הזכיר ציץ מפני שהוא כלי זהב אינו בכלל הבגדים ולא הזכיר מכנסי הבד כי לא רצה להזכיר רק הששה שהיה משה מלבישם לאהרן, ולכך הזכירם ביחד בכתוב הזה וכתיב בסוף הפרשה והלבשת אותם את אהרן וגו', וכתיב אחריו ועשה להם מכנסי בד לבאר כי המכנסים הם היו הלובשים אותם לעצמם בהצנע כדי שלא תבין שהיו המכנסים בכלל והלבשת הוצרך בהכרח להזכירם באחרונה וא"א לו שיכללם ביחד עם שאר הבגדים, והמכנסים מכפרים על העריות ועל הליכת הרגלים ההולכים לעשות עברה.

וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לְהַפְרִישׁ אָבִיהָ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:י"ט). וְאֶפְשָׁר כִּי הָיוּ לְלָבָן לַעֲבוֹדָה זָרָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי", אֲבָל לֹא הָיוּ כָּל הַתְּרָפִים נֶעֱבָדִים, כִּי אֵיךְ תִּמָּצֵא עֲבוֹדָה זָרָה בְּבֵית אֲדוֹנֵינוּ דָּוִד (עיין שמואל א יט יג). וְהַקָּרוֹב מָה שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשָּׁעוֹת, וְיִקְסְמוּ בָּהֶם לָדַעַת עֲתִידוֹת, וְהַמִּלָּה נִגְזֶרֶת מִלְּשׁוֹן "רְפֵה יָדַיִם" (שם ב יז ב) "נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים" (שמות ה יז), יִקְרְאוּ אוֹתָם "תְּרָפִים" לִרְמֹז בִּשְׁמָם כִּי דִּבּוּרָם כְּמוֹ נְבוּאָה רָפָה, תָּבֹא בָּרֹב וּתְכַזֵּב לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (זכריה י ב) "כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן". וְהִנֵּה יַעֲשׂוּ אוֹתָם קְטַנֵּי אֲמָנָה לָהֶם לֵאלֹהִים, לֹא יִשְׁאֲלוּ בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְלֹא יִתְפַּלְּלוּ אֵלָיו, רַק כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בַּקְּסָמִים אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַתְּרָפִים. וְכָתוּב (שופטים יז ה) "וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים", וְשָׁם כָּתוּב (יח ה) "שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים וְנֵדְעָה הֲתַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ", כִּי בִּתְרָפִים הָיוּ שׁוֹאֲלִים. וְכֵן הָיָה הָעִנְיָן בְּיִשְׂרָאֵל בָּאֵפוֹד, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻרְגְּלוּ בְּאֵפוֹד הַקֹּדֶשׁ עָשׂוּ כִּדְמוּתוֹ וְהָיוּ שׁוֹאֲלִים בּוֹ וּמַאֲמִינִים בִּדְבָרָיו וְתוֹעִים אַחֲרָיו, גַּם בְּחָלְיָם לֹא יִדְרְשׁוּ אֶת ה' כִּי אִם בָּהֶם. וְזֶה טַעַם "וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ לְמוֹקֵשׁ" (שופטים ח כז), כִּי סָרוּ מֵאַחֲרֵי ה'. וְהִנֵּה לָבָן הָיָה קוֹסֵם וּמְנַחֵשׁ, כַּאֲשֶׁר אָמַר (בראשית ל':כ"ז) "נִחַשְׁתִּי", וְאַרְצוֹ אֶרֶץ קוֹסְמִים מֵעוֹלָם, כְּדִכְתִיב (ישעיהו ב ו) "כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים", וּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָיָה מֵעִירוֹ, וְזֶה טַעַם "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי":

להיות אשה. דק"ל ויבן את הצלע אינו משמע שברא את האשה מן הצלע אלא משמע שבנה את הצלע לאשה להיות לה לשום דבר לכך מפרש להיות אשה וכן קרא שמביא רש"י ויעש אותו גדעון לאפוד (שופטים ח כז) אין פירושו שתיקן אותו לצורך אפוד אלא תקנו שהוא עצמו יהיה אפוד:

ויבן את הצלע לאשה. לִהְיוֹת אִשָּׁה, כְּמוֹ וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד (שופטים ח'), לִהְיוֹת אֵפוֹד: