וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם׃ (ס)
פירוש מהרז״ו
ושם אחותם הצללפוני. אצל בני יהודה פרץ חצרון וגו' אלה משפחות הצרעתי ואלה אבי עיטם וגו' ושם אחותם הצללפוני ולמדו שהיא אמו של שמשון ממ"ש אלה משפחות הצרעתי היינו משפחות מנוח שכתוב בו שהיה מצרעה ואלה אבי עיטם היינו מנוח אבי שמשון שכתוב בו שופטים ט"ו ח' וישב בסעיף סלע עיטם שהצרעתי הוא אבי עיטם וא"כ מ"ש שם ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמע וידבש ושם אחותם הצללפוני היתה ג"כ מצרעה שעל שניהם אמר אלה משפחות הצרעתי שמנוח היה מצערתי של דן כנ"ל ואשתו מצרעתי של יהודה ושמה הצללפונית ובסמוך מפורש הטעם למה נקראת כך ובאופן זה יתכן שמרומז דרשת חז"ל בפסוק. וכן הוא באגדת בראשית פרק נ"ב בסופו שחושב ז' עקרות וז"ל הששית זו הצללפונית אמו של שמשון שנאמר ושם אחותם הצללפונית:
נתינה לגר
הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור, יקטל גברי משרית פלשתאי פרשין עם רגלאין יעקר סוסון ורתיכין וימגר רוכביהן לאחורא. ר"ל ממית אנשי מחנה פלשתים רוכבי סוס והלכי רגל, יעקר סוס ופרשיו ויפול רוכביו אחור. פה פי' ג"כ כ' פירושים, הא' הוא "יקטל גברי משרית פלשתאי פרשין עם רגלאין" השומר רק הטעם ולא המלות. ולדעתי הוא רומז ג"כ למ"ש בשמשון "ויך אותה שוק על ירך" [שופטים ט"ו ח'] וכפרש"י והת' שם "פרשין עם רגלאין" והפי' הב' הוא השומר גם המלות "יעקר סוסון ורתיכן" (והוסיף מלת ורתיכין לתפארת הלשון, מה שאינו בתיב"ע) "וימגר רוכביהון לאחורא" (ופי' "ויפל" כמו "ויפול" שהוא פעל יוצא)
מלבי"ם
נקם ינקם, כתב הראב"ע לא פי' הכתוב מהו הנקמה ונרדף בזה אתר הכתובים, נקום נקמת בני ישראל, (במדבר ל) ונהרגו המדינים כולם, ואמר שמשון כי אם נקמתי בכם וגו' ויך אותם שוק על ירך (שופטים ט״ו:ח׳) וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים (תהילים קמ״ט:ו׳-ז׳), ותפס לשון זה, ללמדם שהעבד אחיהם הוא במצות וצריך שיחם לבבם על רציחתו עד שיהרגוהו דרך נקמה כגואלי דם אחיהם: