פרשנות מצטטת על שופטים טו:יט

העינות. המעינות כמו עין הקורא (שופטים טו):

עין הקורא אשר בלהי. ט"ו אותיות בשם זה וכל קורא יתפלא איך דרשו שהקרבנות שהביאו הנשיאים ירמוז לאותיות של תיבות שכתוב בשופטים אחר כמה מאות שנה אך כבר מפורש בדברי חז"ל שהכל קבלו מסיני אפילו מגילת אסתר וכמ"ש חז"ל אתי יחזקאל ואסמכה אקרא מה שהיה מקובל לחכמים הקודמים בע"פ גם אמרו חז"ל ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל במרכבה אף כי נשיאי ישראל והנביאים ידעו וראו הכל ברוה"ק:

הוּא נִתְאַוָּה לְדָבָר טָמֵא לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא (שופטים טו, יט). נראה לי בס"ד בטיבותיה משתעי כי מצינו כתוב וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה (שופטים טו, טו) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ויחי (בראשית רבה צח, יג) מהו טריה? בר תלתא יומין, רוצה לומר החמור ההוא היה בן שלשה ימים כי טריה בלשון יון שלשה עיין שם. וצריך להבין למה הוצרך ללמדינו שהיה החמור בן שלשה ימים?
ונראה לי בס"ד שבו נרמז על חטא שלקח שלשה נשים נכריות דכתיב בהו בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם (יחזקאל כג, כ) אחת בְּתִמְנָתָה (שופטים יד, א) ואחת בְּעַזָּה (שופטים טז, א) ואחת בְּנַחַל שֹׂרֵק (שופטים טז, ד) ושלשתם בשר חמורים בשרם וזה נרמז בְּחֲמוֹר טְרִיָּה שהיה בן שלשה ימים לומר אף על פי שידע הקדוש ברוך הוא שיחטא בשלשה נשים חמורים עשה לו נס בחמור זה. וכאן נברא לו המים בתוך לחי החמור ההוא שהיה בן שלשה ימים שרמוז בו על שלשה נשים נכריות אשר לקח לרמוז בזה אף על פי דהשם יתברך יודע שיחטא בשלשה נשים שבשר חמורים בשרם לא מנע ממנו חיותו במים בעת שהיה צמא אלא ברא לו חיותו!
וזהו כונת המאמר אפילו שֶׁהוּא נִתְאַוָּה לְדָבָר טָמֵא אלו נשים נכריות אשר בשר חמורים בשרם עם כל זה נִתְלוּ חַיָּיו המים בְּדָבָר טָמֵא הוא החמור שהיה בו רמז על אלו הנשים אשר נתאוה להם.