פרשנות מצטטת על שופטים ט:כח

השאלה הו' במה שאמרה מי מלל לאברהם וזה אם מפני שבא המאמר ההוא בזולת מקומו וגם לפי שלא היה לה לתמוה מי מלל לאברהם כי הקב"ה והמלאך ג"כ כל אחד מהם מלל זה לאברהם ורש"י כתב שמי מלל הוא לשבח רומז להב"ה והרמב"ן השיג עליו שלא מצא מלת מי כי אם לבזיון מי אבימלך מי שכם מי דוד מי בן ישי. ותמהתי מדבריו שנראה ששכח שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. מי ילד לי את אלה. ואלה מי גדל. מי זה בא מאדום. מי זאת הנשקפה כמו שחר ורבים כאלה:

לשון שבח וחשיבות. והקשה הרמב"ן על רש"י דלא מצאנו לשון "מי" רק לבזיון, כמו "מי אבימלך ומי שכם" (שופטים ט, כח), ויראה לומר אף כי בודאי הלשון משמע כמו שפירש הרמב"ן – מי זה שאמר לאברהם שתניק שרה בנים, שלא עלה על לב אדם מעולם, מכל מקום כאן אין לפרש כך, דאם כן למה תולה דבר זה באברהם, ויותר הוי ליה למכתב 'מי מילל לשרה', או 'מי מילל הניקה בנים שרה'. אי נמי 'אמר' הוי ליה לכתוב, כי 'אמר' מצאנו אף במחשבה, והוי ליה לומר דאף במחשבה לא עלה, לכך פירש אותו על הדבור שאמר הקב"ה לאברהם. מכל מקום יש ליישב פירוש הרמב"ן שדרך לנחם את האדם אף בדבר רחוק שמא כך יהיה לך נחמה, ולא נחם אדם מעולם את אברהם. ולא תלה הדבר בשרה, כי מצאנו שאברהם היה מצער עצמו יותר על זרע, שאיש מצווה על פריה ורביה (יבמות סה ע"ב), לכך אמר "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי" (לעיל טו, ב):

מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם לְשׁוֹן שֶׁבַח וַחֲשִׁיבוּת הוּא, רְאוּ מִי הוּא וְכַמָּה הוּא גָּדוֹל וְשׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ וּמַבְטִיחַ וְעֹשֶׂה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"א:ז'). וְלֹא מָצִינוּ מִלַּת "מִי" בְּעֵרֶךְ כָּזֶה לְמַעֲלָה וְכָבוֹד רַק לְבִזָּיוֹן, "מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם" (שופטים ט כח), "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי" (שמואל א כה י). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמְרָה "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי", לְמַלֹּאת פִּיו בְּרִנָּה וּשְׂחוֹק בַּפֶּלֶא הַנַּעֲשֶׂה לִי, כִּי מִי בְּכָל הַשּׁוֹמְעִים שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם מִתְּחִלָּה תָּנִיק בָּנִים שָׂרָה, אֵין בָּעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כֵּן אֲפִילּוּ לְנַחֲמוֹ, כִּי לֹא עָלָה זֶה עַל לֵב אִישׁ מֵעוֹלָם. וּלְשׁוֹן אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"א:ז') קָרוֹב לָזֶה, "מַאן מְהֵימָן דַּאֲמַר לְאַבְרָהָם וְקַיֵּם דְּתוֹנֵק בְּנִין שָׂרָה", כְּלוֹמַר כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן גַּם בְּעֵינֵי אַבְרָהָם אִם הִגִּיד לוֹ זֶה הַפֶּלֶא: