פרשנות מצטטת על שופטים יא:לג

וַיַּכֵּ֡ם מֵעֲרוֹעֵר֩ וְעַד־בּוֹאֲךָ֨ מִנִּ֜ית עֶשְׂרִ֣ים עִ֗יר וְעַד֙ אָבֵ֣ל כְּרָמִ֔ים מַכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּכָּֽנְעוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)

רמב"ן

לא תדרש שלמם מכלל שנאמר (דברים כ״ג:י״ז) עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן ת"ל לא תדרוש שלומם לשון רש"י (רש"י על דברים כ״ג:ז׳) והמדרש הזה בספרי (תצא רנא) מטובתם מכלל שנאמר שם בטוב לו לא תוננו הוציא את אלו מאותה טובה אבל לא תדרוש שלומם נדרש בספרי לפי שנאמר (דברים כ׳:י׳) כי תקרב אל עיר וקראת אליה לשלום יכול אף עמון ומואב כן ת"ל לא תדרוש שלומם וכן בתנחומא והנראה אלי כי מלחמת עמון ומואב אסרה הכתוב עלינו לדורות והכתוב שאמר (לעיל ב ט יט) אל תתגר בם אינה מצוה לשעה בלבד אבל היא מצות לא תעשה לדורות זהו שאמר (שם) כי לבני לוט נתתיה ירושה והנה ארצם להם לעולם כי היא נחלה שהנחילם השם אם כן הכתוב שאמר לא תדרוש יצוה אם נלחם עליהם בעיר שכבשו הם מן העמים שלא נקרא להם לשלום וכן אם יבואו הם להלחם בארצנו מותר לנו לרדוף אחריהם ולכבוש מהם המדינות להכות יושבי הערים שעשו עמנו הרעה כמו שעשה יפתח (שופטים יא לג) ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר וכן עשה דוד לכל ערי בני עמון ( יב לא) בעבור שהם פרצו הגדר תחלה ונלחמו בו ואז לא נצטרך לקרא בשלומם ונכה בנלחמים בנו כל עיר מתים הנשים והטף אם נרצה ואמרו במדרש רבה (במדב"ר כא ו) והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתומו (מלכים ב ג יט) אמרו לו הכתוב אומר (דברים כ׳:י״ט) לא תשחית את עצה ואתה אומר כן אמר להם על כל האומות צוה וזו קלה ובזויה היא שנאמר (מלכים ב ג יח) ונקל זאת בעיני ה' ונתן את מואב בידכם שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם אלו אילנות טובים וכל זה להזיקם ולצערם אבל הארץ תשאר למשפחה ההיא שהיא נחלה שהנחילם השם וזה הענין מוזכר באגדות בבראשית רבה (עד יג) ובמדרש תילים (ס א) ועל דרך הפשט טעם לא תדרוש שלומם וטובתם כאומר אע"פ שהם בני משפחתכם ואברהם אביכם אהב את אביהם כאח לו יונק שדי אמו לא תהיו אתם לו כאחים דורשי שלום וטובה כי הם הפרו ברית אחוה ותהיה מופרת לעולם והנה השם שמר לבני לוט זכות אביהם שליוה את נביאו בדרך אשר שלחו ה' ולכך הנחילם מנחלת אברהם והעניש את בניו בחטאם שלא ידבקו בישראל וכן המצרים הרחיקם שלשה דורות מפני רשעם אשר עשו עמנו רעות רבות וצרות אבל לא יתעב אותם לעולם בעבור שהיינו גרים בארצם ונמלטנו עמהם בימי הרעב בכבוד שעשו לאבינו והמליכו עליהם ממנו קצין ומושל וכן עשה עם אדום שמר להם זכות אבות שהיו מזרע קדש והרחיקם שלשה דורות בעבור שיצאו לקראתינו בחרב ולא זכרו ברית אחים והקבלה מן רבותינו (יבמות עח) כי אין דור שלישי מימי משה אבל כאשר יתגייר אחד מהם יבא הדור השלישי שלו בקהל ה':
שאל רבBookmarkShareCopy

פירוש קצר

שבאכל. צ"ל: שבאבל, והוא אבל כרמים שנזכרה בשופטים י"א, ל"ג. (רש"י).
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספתא כפשוטה

45. עד שיכלו דליות שבאכל וכו'. ובד: שבאשכול. ובכי"ע: "שבאשכול: של אבל", ויש כאן הרכבה של שתי נוסחאות. ובבבלי פסחים (נ"ג א'): ת"ר אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל וכו'. וברש"י שם: "ואית דגרסי של אבל,22וכ"ה בכי"מ, בר"ח, בערוך ערך דל ובמאירי שם, עיין דק"ס, עמ' 152, הע' נ'. והוא אבל כרמים" (שופטים י"א, ל"ג). וצדק הרי"ז הורוביץ (ירושלים של לונץ חי"א-י"ב, עמ' 66) שפירש שהתוספתא ציינה לעיל (הי"ד) את המאוחר שבירקות בגליל ושבתאנים ביהודה (פגי בית וני) וכאן את הענבים שבעבר הירדן. והוא ציין גם לדברי אבסיביוס (תרגום רע"צ מלמד עמ' 15): אבל כרמים וכו', ויש עד היום כפר מגדל כרמים (נקרא) אבל[א], ו' מילים מרבת עמון. אלא שהכוונה כנראה למקום ממערב לרבת עמון (ולא כמו שכתב הורוביץ שהוא למזרחה), והוא נכנס לתחום של חשבון ובנותיה, שהוא כא"י גמורה (עיין לעיל הי"א).
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

בחטי מנית. שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יח) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא:
שאל רבBookmarkShareCopy