וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃
תורה תמימה
אפרתים. [מהו אפרתים], רבי יהושע בן לוי אומר, בני פלטין חשובים יחר"ל שנתגדלו בפלטין [בהיכלות] חשובים, ודריש מלשון אפריון (שה"ש ג' ט') והוא בנין מלכים. ומאשר כי יש שמובן השם הזה בכתבי הקודש הוא איש משבט אפרים, כמו האפרתי אתה (שופטים י״ב:ה׳), לכן השתדלו לבארו כאן [שהיו משבט יהודה] בהוראות אחרות, ועי' באות הבא. ורבי יהודה ב"ר נחמיה אומר – שרים יטכלומר חשובים ומכובדים, וכמו שדרשו כזה באלקנה (ש"א א'), והוא מלשון חז"ל אפריון נמטיה (ב"מ קי"ט א') שפירושו חן וכבוד. ויתכן דשני הדורשים לא ראו לפרש בפשיטות אפרתים מעיר אפרת, יען דבעיקר שם המקום בית לחם יהודה כבר ייחס הכתוב לאביהם לאלימלך, ואם גם זה מורה ליחס המקום הו"ל להכתוב לקבעו ביחס מקומו של אלימלך. ולכן דרשו שמשמיע בזה יחס עצמם. .
(מ"ר)
(מ"ר)
מלבי"ם
ויצא, אנשי דוד באומץ לבם הלכו לקראת ישראל, וישראל עמדו במקומם בארץ גלעד סמוך לירדן ששם היה יער שהיה של אפרים (שהיה גבולם סמוך לירדן (כמ"ש יהושע טז ז) ומצרנים לגלעד כמ"ש ממעשה דיפתח (שופטים יב) מרעים שם בהמותיהם (כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שכן תקן יהושע) ונקרא מטעם זה יער אפרים) לפ"ז כבר נראה שהיה מורך בלב ישראל להתקרב אל אנשי דוד ועמדו סמוך לירדן, ועבדי דוד אזרו חיל: