וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
שד"ל
רוח ה', לפעמים הכוונה ברוח ה' על הנבואה, כמו רוח ה' דבר בי (ש"ב כ"ג ב'), ולפעמים הכוונה בו רוח אלהי, כלומר כח פרטי שאדם עושה בו מה שלא היה ממנהגו לעשות, או מה שאין דרך שאר בני אדם לעשות, כגון ורוח ה' לבשה את גדעון (שופטים ו' ל"ד), ותהי על יפתח רוח ה' (שם י"א כ"ט), ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו (שם י"ד ו'), ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון (שם י"ד י"ט), ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה (ש"א י"ו י"ג), וכאן רוח ה' שהזכיר הוא מה שמפרש והולך רוח חכמה ובינה וגו', וכן תרגם רד סעדיה רוח הד שהוא רוח חכמה ובינה (רוח אללה וה' רוח אלחכמה).
הכתב והקבלה
שסע שתי פרסות. ענין שסע על הבקוע לשני חלקים שוים (ענטצווייאשפאלטען), ויש שני מיני שסוע, שסוע במקצת הדבר, כגון ושסע אותו בכנפיו לא יבדיל (ויקרא א׳:י״ז) דהיינו שישסענו רק מגבו והכרס נשאר שלם, וכן וישסעהו כשסע הגדי (שופטים י״ד:ו׳) שלא קרעו לשני חלקים כ"א כמו ששוסעין הגדי לצלות או מכרסו או מגבו, ויש שסוע בכל הדבר כולו דהיינו שסוע לשני חלקים נפרדים, כמו ושסעת שסע פרסות ושסע אינה שוסעת (ויקרא י"א ג' וכ"ו) דהיינו חלוקת הפרסה מעבר לעבר לשני חלקים נפרדים לאורך הפרסה דהיינו מלמטה למעלה לא לרחבה, אלא שלפי ששסע נופל ג"כ על השסוע במקצת, דהיינו ג"כ כשלא נתבקעה הפרסה רק מלמעלה, ומלמטה היא שלמה כפרסת הגמל, וכענין ושסע אותו בכנפיו, לכן כאן במשנה תורה הוסיף לבאר הענין יותר ואמר ששסע שתי פרסות, לומר לך שצריך שתהיה הפרסה חלוקה מעבר לעבר (רש"פ):
רש"י
ושסע. אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וְגוֹ' (שופטים י"ד):