פרשנות מצטטת על שופטים יד:יא

על רעהו, על חברה. מדלא הוסיף המת' ע"ז "מבני ישראל" כאשר הוסיף לקמן (פסוק ט"ז) גבי גונב נפש, ש"מ שחולק על המכילתא שדרשו, על רעהו ולא על עובד אלילים, וסובר דעובד אלילים בכלל רעהו, ואולי אין ראיה מזה, כי באמת רחוק להאמין שיחלוק על המכילתא, גם לקמן [בפ' ל"ה] גבי שור רעהו שת' ג"כ "תורא דחברה" בלי הוספה, א"א לומר שיחלוק על המשנה בב"ק [דף נ"ד ע"ב] ורק האמת עד לעצמו, שבכ"מ שמצא במקום אחר כתוב מפורש המסייע לדברי הקבלה כלקמן גבי גונב איש [עמש"ש] הוסיף לברר ע"פ המבואר במ"א, ובמקום שנדרש רק ממשמעות הכתוב, ת' כצורתו בלי תוספת, וראה והתבונן כי בלשון ארמית שני השמות "חברא ומרחמא" נרדפים הם, כאשר יראה הקורא בכל המקומות שנזכר בתנ"ך שם "רֵעַ" או "מֵרֵעַ" ובהיות השם "מרחמא" מורה על כל אוהב אף בלתי שוה באמונה באל אחד לכן ת' "ואחזת מרעהו" (בראשית כ"ו כ"ו) "וסיעת מרחמוהי" לא כן השם "חברא" נופל רק על אוהב השוה באמונה באל אחד [עי' שופטים י"ד י"א, איוב ב' י"א] לכן בחר לו המת' פה לשון ערומים, שם אשר לא יסתור ולא יסייע את דברי הקבלה.

ואחזת מרעהו. כְּתַרְגּוּמוֹ וְסִיעַת מֵרַחֲמוֹהִי, סִיעַת מֵאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין מֵרֵעֵהוּ מ' מִיסוֹד הַתֵּבָה, כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים דְּשִׁמְשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תֵּבַת וַאֲחֻזַּת דְּבוּקָה; אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת כֵּן, סִיעַת אוֹהֲבָיו, שֶׁאִם כֵּן, כָּל סִיעַת אוֹהֲבָיו הוֹלִיךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִיעָה אַחַת שֶׁל אוֹהֲבִים – לָכֵן יֵשׁ לְפָתְרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן; וְאַל תִּתְמַהּ עַל תָּי"ו שֶׁל אֲחֻזַּת וְאַעַ"פִּ שֶׁאֵין תֵּבָה סְמוּכָה, יֵשׁ דֻּגְמָתָהּ בַּמִּקְרָא עֶזְרָת מִצָּר (תהילים ס'), וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן (ישעיהו נ"א):