וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל־מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל־תָּלַֽן׃
פרי מגדים
נוסח הברכה עמ״א בטור י״א על כל מה שברא ולפ״ז וחסרונם קאי אדלעיל בנ״ר וגם ברא הכרחיים שאם לא נבראו היה חסר להם כלחם ומים ולבוש מה. ויהא מברך על כל מה שברא לתענוג כו׳ וי״א שבראת וה״ש בנ״ר ומלת וחסרונם דבוק עם על כל כו׳ שמוטל חסרונם על כל מה שבראת ומהם מתפרנסין אבל י״ל אף נוסח שבראת חסרונם קאי אדלעיל ואפ״ה י״ל לנוכח. על בלא ו׳ עא״ר. הי בציר״י דבוק עם העולמים שהוא ית׳ חיי של כל עולמות ועסי׳ נ״ז י״א שחזר בו והרב המדקדק הגדול בעל בנין שלמה בשערי תפלה סי׳ נ״ב שי״ל בציר״י עמ״ש לעיל בזה אומר וחסרונם במ׳ הרבים בעברי וכן בהם ועי׳ בטור כי הוא ל״ד וחסרונן בנ׳ כי ראוי בלה״ק כל ברכות ותפלות כמבואר ל׳ ארמי אין מלאכי השרת כו׳. כתיב בצדקה די מחסורו אשר יחסר לו של״ת מחסורו הנהוג ב״א לז״א בצדקה אשר יחסר לו אם רגיל בתרנגולת ויין ישן כמ״ש בגמרא ובשופטים י״ט ך׳ רק כל מחסורך עלי י״ל ע״ד הלצה רק מיעוט מכנים לביתי ההכרחים לא תענוגים:
ספורנו
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. קָרָה לוֹ שֶׁהִגִּיעַ אֶל מָקוֹם שֶׁלֹּא כִּוֵּן אֵלָיו, וְעִנְיַן הַמָּקוֹם הוּא מָקוֹם לָלוּן לָאוֹרְחִים שֶׁהָיָה מְתֻקָּן אָז בְּכָל עִיר וָעִיר בִּרְחוֹב הָעִיר עַל הָרוֹב. וְעַל כָּל זֶה אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים לְלוֹט (בראשית יט:ב) "כִּי בָרְחוֹב נָלִין", וְכֵן בְּעִנְיַן פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים יט:כ) "רַק בָּרְחוֹב אַל תָּלַן":