וַֽיִּמְצְא֞וּ מִיּוֹשְׁבֵ֣י ׀ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֗ד אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָדְעָ֛ה אִ֖ישׁ לְמִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר וַיָּבִ֨יאוּ אוֹתָ֤ם אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙ שִׁלֹ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ (ס)
רבנו בחיי
ואם תשאל ותאמר מאין היו יודעים אותם שידעו איש, כך דרשו היו מעבירין אותן לפני הציץ ואותה שידעה איש היו פניה מוריקות, וזהו שאמרו סימן לעברה הדרוקן. ופורענות זו הבאה ע"י הציץ דוקא בעו"א, אבל בנות ישראל ע"י חביות, שכן דרשו רז"ל ביבמות פרק הבא על יבמתו (שופטים כ״א:י״ב) וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר, מנא ידעי, א"ר כהנא הושיבום על פי חביות של יין, בעולה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף, ומקשים התם ולעברינהו לפני ציץ, אמר רב כהנא לרצון כתיב (שמות כ״ח:ל״ח) והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה', לרצון ולא לפורענות, אי הכי במדין נמי, א"ר אשי להם כתיב, להם לרצון ולא לפורענות, אבל לעו"א אפילו לפורענות.
משנת ארץ ישראל
בתנ"ך יש למונח "נערה" שתי משמעויות. נערה במקרא היא מי שנישאת לגבר. כך, למשל, "מוציא שם רע" מוציא אותו על נערה (דברים כב יט) והיא נשואה לגבר (כפילגש – שופטים יט ד ועוד); אבישג היא נערה (מלכים א א ב), ולמעשה תפקידה הוא כשל אישה; בספר עמוס היא מתפקדת כזונה (עמוס ב ז), ורות היא נערה (רות ב ו; ד יב) אף על פי שהייתה אשת איש ובזמן הסיפור היא אלמנה, וכן הלאה. מצד שני, נערה היא בתולה (שופטים כא יב), ונזכרת "נערה קטנה" (מלכים ב ה ב). חז"ל, בבואם לנסח את הדברים, נאלצו להבחין בין כמה סוגי נערות ובנו לכך מערכת משפטית. מעבר לכך, החלוקה לשלושה שלבים מופיעה גם אצל הגבר (בן תשע, בן שתים עשרה ובוגר בן שלוש עשרה).
תורה תמימה
לרצון להם. לרצון ולא לפורעניות, ולהם לרצון ולאחרים אפילו לפורעניות כזר"ל אין משמשין בהציץ בדבר שאפשר לצאת ממנו פורענות, ומפרש בגמ' כגון אם גזרו במלחמה להרוג את כל אשה בעולה כגון בימי פילגש בגבעה, שהחיו כל שלא נבעלה (שופטים כ"א) ואין יודעים איזו בעולה ואיזו בתולה, ומסגולת הציץ שהבעולה העוברת לפניו פניה מוריקות – אין עושין בחינה זו בישראל עם הציץ, כיון דע"י זה תצא פורענות, שיהרגוה, כמבואר, אבל לאחרים כגון במלחמת מדין שהרגו כל אשה ראויה להבעל עשו בחינה זו עם הציץ אע"פ דלפורעניות היא. .
(יבמות ס׳ ב')
(יבמות ס׳ ב')