פרשנות מצטטת על שופטים כא:יד

וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹֽא־מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃

הכתב והקבלה

אחר תעברו כי על כן עברתם. כתב רי"א לשון כי על כן יורה על הסבה, ולא נצטרך לדוחק המפרשים לאמר שהוא כמו על אשר, כי בכ"מ לשון על כן יורה לשון סבה כמו על כן לא יאכלו, על כן באה אלינו, והמכוון כאן לתת טעם וסבה על מה שאמר אחר תעבורו, וירצה מה שאמרתי אחר תעבורו אין זה מדרך הכילות להתנות עם האורח לילך מיד אחר האכילה, אבל אינו כ"א להיותי יודע שדעתכם לא לשבת פה, כ"א ללכת לדרככם וזהו כי ע"כ עברתם, עכ"ד. ולדעתי לשון אחר תעבורו הוראתו סבה וכמלת יען (ווייל, נאכדעם) כמו אחרי הודיע א' אותך, אחרי אשר הטמאה, ונותן בזה סבה וטעם לאכילתם אצלו, יען שאתם עוברי דרך ומן הצורך לכם לחזק כחכם אל הדרך באכילה; ותרגומו (דא איהר דאָך רייזעט), והוסיף עוד לתת טעם וסבה לאורחיו בל ימנעו סעודתם אצלו, לפי שכעת היא סעודת הצהרים, הזמן המיועד לאכול, וזה המכוון במ"ש כי על כן עברתם, מלת כן באורה כמו כן דברת (שמות י"ד) שפי' יפה ובזמנו דברת, וכמו ולא יכין לדבר כן (שופטים י״ב:ו׳) כראוי וכצורך, ולא מצאו להם כן (שם כ"א) לשון הכנה והזמנה, משרש כן (רעכטע, שיקליכע צייט), וכתיב"ע בגין כדין באישון שירותא אזדמנתון. ורבותינו (באגדה ע"פ זה) אמרו הייתם מזומנים לבוא אצלי, והוא קרוב לדברינו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ויצומו שבעת ימים. ולמה מסרו עצמם בסכנה לקחת גופות שאול ובניו מהר גלבוע יותר משאר ישראל לפי שעשה להם שאול טובה שהצילם כשעלה נחש העמוני עליהם וכנגד אותם שבעת ימים שנתנו להם זמן אם יבא להם מושיע והיו צמים ומתענים אולי יבא להם מושיע ובא שאול והושיעם כנגדן נתענו עתה גם הם ז' ימים וגם מפני אבילות שנהגו שבעת ימים כי גם קרוביהם היו כשהרגו ישראל את יושבי גבעה במעשה פלגש בגבעה (סוף שופטים) נתנו אנשי יבש בנותיהם לבנימין כשחטפום מן המחולות:
שאל רבBookmarkShareCopy