פרשנות מצטטת על שיר השירים א:ג

לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃

העמק שאלה

וכל אלו החלקים מרומזים בתורה הק' הנקראת אש [והא דכתיב אש דת, ולא דת אש, ובתנחומא פ' וישב משמע שהתורה היא נקראת אש דת, והקב"ה נקרא אש אוכלה, ע' יומא ספ"א, לרמז עוד על מש"כ הרמב"ן בהקדמה לפי' התורה. וכל התורה הי' צירופי שמותיו ית', והיא מקורה, ומבואר אצלי בפי' על שה"ש עה"פ שמן תורק שמך, שמשמותיו הק' הורק ונעשה מצות המשולים לשמן, כמבואר במדרש קהלת עה"פ ושמן על ראשך ל"י, וכתיב כי נר מצוה וגו', וזהו מתחלה אש ואח"כ נצרף ונעשה דת].
שאל רבBookmarkShareCopy

אור החיים

וִיכַוֵּין עוֹד לוֹמַר יוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ל״ה:) בְּפָסוּק (שיר השירים א:ג) ״עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ״ – ״עַל מוֹת״, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה בְּעַל כָּרְחוֹ אָמֵן. וְלָזֶה אָמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, פֵּרוּשׁ: מִדַּת עֶרֶב וּמִדַּת בֹּקֶר כֻּלָּם בְּהַסְכָּמָה אַחַת לְטוֹבַת הַצַּדִּיק.
שאל רבBookmarkShareCopy

ריטב"א

לפיכך אנחנו חייבין וכו'. אמרו במכילתא ואמרתם זבח פסח הוא לה', בא ללמדך שכל מי ששומע הנסים הללו צריך לשבח לפאר ולרומם וכו', וכל הלשונות האלו של שבח הם בפרקי היכלות, עד ולעלה. ואין ראוי לומר ולקלס, לפי שנופל בו לשון גנאי כמו לעג וקלס. ולפיכך אנו אומרים כל לשונות הללו של שבח משום דאמרינן במכילתא ובני ישראל יוצאין ביד רמה (שמות י״ד:ח׳-ט׳) שהיו המצריים מחרפין ומגדפין בכל מיני גידופין וישראל מרוממים בכל מיני שבח, וכן הוא אומר (שיר השירים א׳:ג׳) לריח שמניך טובים, א"ר ינאי הראשונים ריח שמנים אמרו לך אבל אנו כשבאנו לים לא הנחנו לשון שבח שלא קלסנו לך ושבחנוך בו.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אריק חרבי. אֶשְׁלֹף, וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵרִיק אֶת הַתַּעַר בִּשְׁלִיפָתוֹ וְנִשְׁאָר רֵיק, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן הֲרָקָה, כְּמוֹ "מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (בראשית מ״ב:ל״ה), "וְכֵלָיו יָרִיקוּ" (ירמיהו מ״ח:י״ב). וְאַל תֹּאמַר אֵין לְשׁוֹן רֵיקוּת נוֹפֵל עַל הַיּוֹצֵא, אֶלָּא עַל הַתִּיק וְעַל הַשַּׂק וְעַל הַכְּלִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, אֲבָל לֹא עַל הַחֶרֶב וְעַל הַיַּיִן, וְלִדְחֹק וּלְפָרֵשׁ "אָרִיק חַרְבִּי" כִּלְשׁוֹן "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בראשית י״ד:י״ד), אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי, מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסָב אַף עַל הַיּוֹצֵא, "שֶׁמֶן תּוּרַק" (שיר השירים א׳:ג׳), "וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי" (ירמיהו מ״ח:י״א), לֹא הוּרַק הַכְּלִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא הוּרַק הַיַּיִן מִכְּלִי אֶל כְּלִי, מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסָב עַל הַיַּיִן, וְכֵן "וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ", דְּחִירָם (יחזקאל כ״ח:ז׳):
שאל רבBookmarkShareCopy