פרשנות מצטטת על שיר השירים א:יג

בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. בַּעֲלִיַּת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, כְּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר: וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה' מִתְחַבֵּא וְגוֹ', עָלָיו אָמַר דָּוִד: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ. וְקוֹרֵא אוֹתָהּ חֲדַר הַמִּטּוֹת, עַל שֵׁם: בֵּין שָׁדַי יָלִין. וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נִפֵּץ חֲדַר הַמִּטּוֹת, חָרְבַּן בֵּיתְךָ יְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה וְגוֹ׳. תַּרְגּוּמוֹ: חֲזֵי לָךְ לְמֵיסַב תְּלָתָא חוּלְקִין, בְּכֵרוּתָא, כְּהֻנְּתָא, וּמַלְכוּתָא. רָצָה לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק ״רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה״, רָאוּי אַתָּה לִבְכוֹרָה לְפִי שֶׁ״כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי״ אַתָּה, וְרָאוּי אַתָּה לַכְּהֻנָּה דְּהַיְנוּ ״יֶתֶר שְׂאֵת״, כִּי הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְרָאוּי אַתָּה לַמַּלְכוּת ״יֶתֶר עָז״. אָמְנָם ״פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר״, כִּי ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״ (משלי כט, ד), וְכָל שׁוֹפֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת מָתוּן בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט, וְאַתָּה פָּחַזְתָּ כַּמַּיִם בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, וּפַחַז הַיְנוּ הַמְּהִירוּת. עַל כֵּן אֵין אַתָּה רָאוּי לְקַבֵּל יִתְרוֹן הַמְּלוּכָה. וְ״כִי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ״, עַל כֵּן אֵינְךָ רָאוּי לַכְּהֻנָּה, כִּי הַכְּהֻנָּה עִנְיָנָהּ לְהַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא ״מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ״ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״ (שיר השירים ג, ז) וְעַל פָּסוּק ״בֵּין שָׁדַי יָלִין״ (שה״ש א יג), וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ז.) ״כַּד הֲוַאי רְחִימְתִין עֲזִיזָא אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵירָא הֲוֵינָא שְׁכִיבָן״ כוּ׳. וְאַתָּה גָּרַמְתָּ סִלּוּק הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה בִּלְהָה, עַל כֵּן אֵינְךָ רָאוּי לַכְּהֻנָּה. וְנָקַט ״מִשְׁכְּבֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי שְׁלֹשָׁה מִקְדָּשִׁים יִהְיוּ לֶעָתִיד חוּץ מִמִּשְׁכָּן.

וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים. בַּפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הַפֶּתַח בָּאַמָּה טְרַקְסִין, יָכוֹל יִהְיוּ מְקָרְעִין בָּהּ וְיוֹצְאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה, הָא כֵּיצַד, דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין כְּעֵין שְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּין שָׁדַי יָלִין.

בחדר המטות. תרגום באדרון בית ערסתא כלומר בעזרה בחדר שכיבת הכהנים ורבינו שלמה זצ"ל פי' בעליית בית קדש הקדשים כדכתיב במלכים (ב' י') ויהי אתה בבית ה' מתחבא וגו' ועליו אמר דוד (תהילים כ״ז:ה׳) כי יצפנני בסוכה וגו' וקורהו חדר המטות (במלכים ב י״א:ב׳) על שם בין שדי ילין והוא שיסד הקליר (קרא ר' אליעזר ובזכרונות דיום א' דר"ה יסד זה ע"ש) אם פץ למטות נפץ חדר המטות לכפור יזכור חורבן הבית יכפר עליכם: