הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ (ס)
מאירי
למנצח על אילת השחר. יש מפרשים שהוא שם לאחד מכלי הניגון קולו ערב מאד מתחיל נמוך והקול עולה מעט מעט כתוספת האור אחר השחר מעט מעט. ורבותי׳ אמרו לכוכב השחר אילתא וכן הלועזות לועזין אותו אישטילא מטינל. וי״מ אותו על כנסת ישראל וקראה אילת כמו שהמשילם בשיר השירים בצבאות או באילות השדה וכן שקראה שם הנשקפה כמו שחר (ו י). וכוונת המזמור קצת רבותי׳ ע״ה פירשוהו נבואה על אסתר ועל ישראל שהיו באותו זמן בגלות בבל וי״מ אותו על דוד עצמו בעודנו בורח מפני אויביו או איפשר שאמרו בהלחמו עם פלשתים וישבי בנוב חשב להכות את דוד ויעזור לו אבישי ונאמ׳ שם אז נשבעו אנשי דוד לאמור לא תצא עוד אתנו למלחמה (ש״ב כא) נראה שהיה אז בפחד בסכנה גדולה כפשע בינו ובין המות ואז אמר זה המזמור. ועקר הדברים שהוא נאמ׳ בנבואה על זה הגלות הארוך ואמ׳ לשון יחיד על העם שהוא כאיש א׳ בגלות ותחת היותם אילת השחר הם בו כחשכה גדולה. ואתה תמשיך ענין המזמור לכל ענין שתרצה אלא שבכללו הוא נמשך יותר יפה לכל זה הגלות.
רד"ק
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד: יש אומרים (רש"י וזולתו), כי אילת השחר הוא כלי מכלי הנגון. ויש מפרשים (בעל התרגום, מנחם, וזולתם) אילת מן אילותי לעזרתי חושה (למטה פסוק כ), כלומר: שהיה נאמר זה המזמור בכח עלות השחר. ויש מפרשים, כי אילת שם ככב הבקר; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (ירושלמי ברכות א א; יומא ג ב) קורין ככב הבקר: אילתא *ודעת רבי יוסי בי רבי בון דעת יחידאה היא, כנראה מדבריו.. והם אמרו (שם; שיר רבה ו; אסתר רבה סוף י; ושוחר טוב במקומו): כי על אסתר נאמר זה ועל ישראל שהיו בגלות באותו זמן. ויש מפרשים אותו על דוד בעודנו בורח מפני שאול. והנכון כי אילת השחר נאמר על כנסת ישראל שהיא בגלות הזאת; וסוף המזמור יוכיח זה. וקראה אילת כמו שהמשיל אותה בשיר השירים (ב ז; ג ה) בצבאות או באילות השדה. והשחר פרושו יופי וזוהר כמו שאמר עליה (שם ו י): מי זאת הנשקפה כמו שחר. ועתה היא בחשכה בגלות הזאת כאלו היא נשכחה ונעזבה; וקוראת מן הגלות:
עץ יוסף
ארבע שבועות יש כאן. היינו השבעתי אתכם וגו' פ"ב פסוק ז', השבעתי אתכם וגו' פ"ג פסוק ה', השבעתי אתכם וגו' פ"ה פסוק ח', השבעתי אתכם וגו' פ"ח פסוק ד':