פרשנות מצטטת על שיר השירים ב:טו

אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֽׁוּעָלִ֔ים שֽׁוּעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃

רבנו בחיי

ובמדרש כבד את ה' מהונך ממה דהנייך, כלומר מכל מה שהוא מהנה אותך ונתן לך יתרון על שאר בני אדם יש לך להודות לפניו ולתת כבוד לשמו, כגון מי שראה בעצמו שיש לו קול ערב ראוי לו לכבד בו את הש"י שינגן ויתפלל לפניו ונשמע קולו בבאו אל הקדש, ובלבד שיכוין בקולו לכבוד הש"י לא לכבוד עצמו שישבחוהו בני אדם, שאם עשה לכבוד הש"י עליו הכתוב אומר (שיר השירים ב׳:י״ד) השמיעני את קולך, ואם לכבוד עצמו עליו הכתוב אומר (ירמיהו י״ב:ח׳) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה. וכן אם היה סופר ראוי לו שיכתוב ספרים לכבוד הש"י, ואם זכה לכתוב ספר תורה בידו הנה שכרו עד שמים יגיע, שכבר אמרו רז"ל כתבו מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני. וכן אם היה יודע לאמן את ידו במצות מילה ראוי לו שיתמיד במצוה הנכבדת הזו שנכרתו עליה (י"ו) [שלש עשרה] בריתות, וכן בכיוצא באלה שכלן הן פעולות נבחרות ולכבוד הש"י, חן ותפארת לעושיהן. ומראשית כל תבואתך, נקראו ישראל ראשית, שנאמר (שם ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, וראויין הם להכיר ולדעת את הש"י שהוא ראשית כל ראשית, ולכבדו מראשית כל תבואותיהם, וזאת כוונת התורה במצות הבכורים שהם ראשית שהתורה חייבה לישראל שנקראו ראשית ללכת אל המקום שהוא ראשית שכלולו של עולם שנאמר (תהילים נ׳:ב׳) מציון מכלל יופי, מציון נשתכלל יפיו של עולם, ולתת אל הכהן שהוא ראשית העבודה, ראשון למשרתי הקדש, ולהביא אליו בכורים מראשית כל פרי האדמה. וזהו שכתוב
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

ולא יכלה עוד הצפינו. ואמאי תצפניה ותיזל, אלא כל היכי דהוי שמעי מצראי דמתיליד ינוקא, ממטי ינוקא להתם כי היכי דלשמעינהו ומעוי בהדייהו, דכתיב (שיר השירים ב׳:ט״ו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים יבדמטבע התינוק לצעוק כששומע קול תינוק אחר, וזהו אחזו לנו שועלים קטנים שהמצרים הקטנים תפסו המקומות שבהם עצורים ילדי ישראל. .
(שם שם)
שאל רבBookmarkShareCopy

רקנאטי

וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה. מנחה חדשה היא שתי הלחם ונקראת מנחה חדשה כי באים להתיר החדש במקדש כאשר העומר מתיר במדינה. והרמז כדי שתטול מדת הדין חלקה בתחלת הקרבנות שנאמר והקריב את אשר לחטאת ראשונה. ונראה לי כי הוא סוד היותם חמץ והרמז למדת הדין החמוצה והקשה וכבר כתבתי טעם אחר בזה וזה חדשתי מלבי. וסוד פרי החג המתמעטים פירשתי ועליהם כתיב תחת אהבתי ישטנוני (תהלים קט ד) כי כשהאילן העליון מתברך אז גם הענפים הקטנים שהם תחת האילן סביב השרשים כלם מתברכים בהתברך האילן אף כי אין בהם תועלת זהו סוד אחזו לנו שועלים (שה"ש ב טו) אף על פי שהם מחבלים כרמים יש להם להתברך עמנו כי הם נאחזים עמנו כן אומות העולם נאחזים בישראל על כן מקריבין עליהם קרבן כדי שלא יהנו בחלקנו בחיים הגניזה מסוד הבריכה העליונה ועל כן מתמעטין והולכים יורדין מן הקדש ולא עולין לווין ולא משלמין אך צדיק חי העולמים חונן ונותן:
שאל רבBookmarkShareCopy

עיקר תוספות יום טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד