פרשנות מצטטת על שיר השירים ב:יא

כִּֽי־הִנֵּ֥ה הסתו [הַסְּתָ֖יו] עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃

מחוקקי יהודה; קרני אור

[א] רש"י ז"ל פי' "לך לך להנאתך ולטובתך", ורמב"ן ז"ל פי' כי כן הוא משפט הלשון, וכן "הגשם חלף הלך לו" (שה"ש ב יא), ועיין ברא"ם שהקשה על הרמב"ן ז"ל, והרמבמ"ן בתרגומו השוה פי' הרמב"ן עם פי' רש"י ז"ל ואין כאן מחלוקת:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְכָאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:א'). וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי מִשְׁפָּט הַלָּשׁוֹן כֵּן, "הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים ב יא), "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד" (דברים ב יג), וְרֻבָּם כָּכָה. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ (יומא ג עב) עָשׂוּ מִדְרָשׁ בְּמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י א) "וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ" וַ"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" (במדבר י ב), בַּעֲבוּר שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּשְׁכָּן "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה" (שמות כו א).
שאל רבBookmarkShareCopy

שפתי חכמים

ושם אעשך לגוי גדול. רוצה לומר דרש"י קאי אלעיל שפי' להנאתך ולטובתך וע"ז פי' מה היא הטובה שאעשה לך ששם אעשך לגוי גדול ועוד שאודיע טבעך בעולם רוצה לומר ומהו ההנאה שאודיע טבעך בעולם וכו' ורצה לומר הואיל ואח"כ מפרש הפסוק ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך א"כ בתחלה כשאמר לו לך לך שמע מיניה שעל מנת כן אמר לו. כתב הרא"ם אף שלך לך אינו קושיא דהא כתיב (שה"ש ב יא) הגשם חלף הלך לו א"כ הכא נמי נימא אורחא דקרא הוא אפילו הכי היכא דאיכא למדרש דרשינן אבל לי נראה שקושיא הוא בכל מקום וגבי הגשם חלף הלך לו ר"ל לטבעו ולרצונו אבל כאן הקב"ה אמר לו לך לך והוא אין רצונו בכך לכן אמר לך לך להנאתך כו': כתב מהרש"ל לפי פירוש ראשון קשה דצריכין אנו להגיה שם לכן מפרש רש"י ועוד וכו' ולפי זה קשה מאי ואעשך לגוי גדול לכן צריך לשני הפשטים:
שאל רבBookmarkShareCopy