פרשנות מצטטת על שיר השירים ב:יב

הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃

ידי משה

הנצנים נראו בארץ אלו בני אהרן אלעזר בנו פנחס בנו. ובשיר השירים ראיתי הנצנים הוא כמו שהיה כתוב נצחנים שבאו לא"י ופירושו שנצחו ליצה"ר ולא חטא ועי"ז זכו ליכנס לא"י:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

ולקחתם לכם ביום הראשון. מצד הקדימה ר"ל להקדים דין (ויקרא כג) בסוכת תשבו שבעת ימים קודם כי בלילה מקדימין לישב בסוכה אבל לקיחת לולב ומיניו הוא ביום ראשון וכן בפסוק (שיר ב) בצילו חמדתי וישבתי דא סוכה ואחר כך (שם) ופריו מתוק לחכי דא אתרוג הרי מתחלה סוכה ואחר כך לולב ולפי שהמנורה נדרש לאחריו הוצרך לסמוך ענין ז' ימי סוכות שהם לקבל ז' ענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא ישראל בצאתם ממצרים כמ"ש (ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי צריך להסמיך מיד ענין מנורה וז' נירותיה כי ענני כבוד היו עבור אהרן וכן מנורה צו את אהרן ואת בניו לאמר כי ענין ז' הקפות של סוכה וז' קני מנורה פני אחד להם לכן הסמיכם יחד להאיר להם בעמוד אש לילה ובעמוד ענן יומם אל י"י ויאר לנו ולפי זה מזמור (תהלים כז) י"י אורי על סוכות וישעי על ענין הושענא ממי אירא י"י מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה כי אז בחג באים מים זדונים ז"ש (תהלים כז) בקרוב על"י מרעים רצה לומר לשלם כל נדרים (שם נז) ע"לי אלקים נדרך (שם כז) לאכול את בשרי אחת שאלתי מאת י"י סוכ"ה הוא שם כ"ו וס"ה ז"ש (שם) לחזות בנועם י"י זה שם בן ד' ולבקר בהיכלו זה אדנ"י בגימטריא היכ"ל ז"ש (שם) כי יצפנני בסוכה שהוא כלול שתיהן יחד אבל לפי שבא לדרוש לכם על ארבע כתות של ישראל שאוגדין ארבעתם ז"ש ולקחתם לכ"ם דייקא רצה לומר כל ארבע חלקי ישראל כמ"ש על דרש ר' מני לכם לעצמיכם ר"ל כל ארבע איברי הנוף שחוטא אדם בהם לכם לעצמיכם(שם לה) כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך או על ארבע אבות לכם דייקא כי המה כלל כל ישראל ולפי שד' מינים אלו אינם תחת שום שר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו וכן ישראל (דברים לב) חלק י"י עמו זה שנ' ולקחתם לכם לעצמיכם במה שאתם לוקחין ד' מינים אלו פרי עץ הדר וגו' ושמחתם לפני י"י דייקא כי ארבע מינים אלו הם לפני י"י קאמר ולא לפני שום שר ולפי דברי רקנטי שד' מינים הם ארבע אותיות השם לכן צריך לקרב אתרוג עם שלשה מיניו זה שנאמר ולקחתם לקיחה תמה לכם כמו שישראל נחלקו גם כן על ארבע כתות נגד ד' אותיות השם כן יהיה פרי עץ הדר עם ג' מיניו כפות תמרים וגו' והטעם שיהיה שמחה בי"י (תהלים ק) עבדו את י"י בשמחה שם של י"י דייקא (שם) ובאו לפניו ברננה כי ד' מינים אלו הם לפניו ולא לפני שום שר ז"ש ושמחתם לפני י"י אלקיכם ר"ל עם אותן המינים שהם תמיד לפני י"י שיהיה אלקיכם בדין עד היום הזה כמ"ש (תהלים צו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. והדר מפרש באיזו עצים תהיה רנן ז"ש (שם) מלפני י"י ר"ל אותן עצים שאין שליטה לשום שר עליהם רק הקב"ה אדון יחיד שולט עליהם (שם) כי בא לשפוט את הארץ בר"ה וביוה"כ ומזה הטעם מנענעין בהודו לי"י ואמרו הושיענו גם מזה הטעם אומרים בסוכות הלל גמור כי סוד סוכה הוא שתי שמות הוי"ה ואדנ"י והוא סוד הל"ל י"י וז"ש (ד"ה א טז) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשיך שאין אנחנו תחת שרי הגוים רק יושבין תחות צלא דמהימנותא שלימתא להשתבח בתהלהיך לכן אנו אומרים (שם) ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמ"ן והלל לי"י ר"ל סוד אמ"ו הוא נחלק על ה"לל ועל י"י וכן סוכ"ה אנו יושבין תחת תרין שמהן שנחלק עתה על הנ"ל ועל לי"י כי אותה אבקש לחזות בנועם י"י דא הוי"ה ולבקר בהיכלו דא אדנ"י הרי כי יצפנני בסוכה שכר של ד' מינים הוא לעו"הב ז"ש אחת שאלתי מאת י"י ד' מינים שבלולב נגד ד' אותיות השם לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו ג"ע של מטה ג"ע מעלה אחת שאלתי מאת י"י אותה אבקש על ד' אותיות השם שניתוספו לאבות העולם ומבואר במדרש פרי עץ הדר זה אברהם ניתוסף לו ה' של שם כפות תמרים זה יצחק עיקר שמו (בראשית כא) צחק עשה לי אלקים והי' נתוספה בו וענף עץ עבות זה יעקב ניתוספה בו ו' של שם וערבי נחל זה יוסף ניתוספה בו ה' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו ז"ש אות"ה אבקש על אות ה' של אותות השם וצירוף זה הוא סוד (בראשית יח) והשענו תחת העץ הוי"ה והוא סוד נונין בכללות עשר רק י' לרוב דקותה לא תחובה כלל ומשם זכו ישראל לישב בסוכה בשביל שאמר למלאכים והשענו תחת העץ לכן זכו ג"כ באותו פרק לד' מינין שצירופן ג"כ עץ שרשים ה' של שם נופא דאילנא ו' פרי י' עלין ה' הרי צירוף הוי"ה. והנה נרמזין תרווייהו בסדר הכתוב טל ד' מינים א' אחת שאלתי מאת י"י ר"ל אותן המינים שהם תחת י"י ולא תחת שום שר ומלאך אותה אבקש על ד' אותיות השם שנרמזין בה ואח"כ בסוכת תשבו שבעת ימים ז"ס שבתי בבית י"י בר"ת שבת"י נוטריקון ב"סכת ת"שבו ש"בעת י"מים והוא סוד סוכה שתי שמות לחזות בנועם י"י הוי"ה ולבקר בהיכלו אדנ"י ענין רמז (תענית ח) לניסוך המים ביום בו"ז (איוב יב) שופך בו"ז על נדיבים הנה ביום ב' יומא של יצחק בעל דין קשה יומא דמטרא הוא יומא דדינא וביום ו' יוסף וביום ז' הוא דוד סימן (תהלים קמד) המלמד י'ד'י לקרב ר"ת י"צחק ד"וד י"וסף בזוהר לפי שבאותו יום נעשית שנים עשר פרים אוסיף אתוון וגרע נם ג' ימים אלו סימן (בראשית מא) על פיך יש"ק כל עמי ביום ב' קר"ע שט"ן ביום ו' יג"ל פז"ק ביום ז' שק"ו צי"ת הרי י'ש'ק ביום ב' נרשם ט' של ונסכיהם (שם כה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ביום ו' ונסכיה י' דרגיה דיוסף שומר הברית ביום ז' מ' כמשפטם מ' סתומה של קן צפור של דוד גם ביום ז' (שם ח) ותנח התיבה מרובעת על בנין מד' רוחותיה (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם במ' סתומה כאשה עוברה לכן הוא יום גמר החתימה כמשפטם. ובדרך הפשט נבראו המים ביום ב' ובארה של מרים נברא בערב שבת ובכולם לא יבואו המים רק ביום ד' כי סימן קללה הם בחג גם ביום ז' יבואו הגשמים בעתים (תענית כב) בלילי שבתות כי בשבת פנויים עוברי דרכים לכן סימן בו"ז ב' הם מים עליונים ו' מים תחתונים כלם יבאו וירדו ביום ז' כמשפטם לכן נרמזו בהן מים ולפי דברי הזוהר (שיר ח) אם יתן איש רע בליעל את כל הון ביתו באהבה של בו"ז יבוזו לו (תהלים קכג) חננו י"י חננו כי רב שבענו שפע אותו הממונה הנקרא בוז המים שראה רבה בתענוגים ועתה נהפכה הצינור (שם) רבת שבעה לה נפשינו הלע"ג שהיה דמי לעגל תלתא האי רידיא אותו בו"ז בא (שם) לגאיונים נתקלקלו הצינורות מן ישראל (שמואל א ב) ור"בת בנים אומללה עד עקרה ילדה שבעה ז' הקפותשל מזבח (תהלים קיח) א"ל י"י וי"אר לנו ז' פעמים א"ל בגי' ויא"ר כי א"ל מלא אלף למד הרי הק"ף ועתה באו ז' פ' אלקים בגמטרי' רב"ת שבעה לה נפשינו הלעג קרי בי' שבעה (שם טז) שובע שמחות את פניך (שם קכג) אליך י"י נשאתי את עי"ני על ע"ין פרים שהקריבו בחג נגד ע' אומות (שם) היושבי בשמים בי' יתירה הם י' מצות שבחג שיר פשוט כפול משולש מרובע מול א'ב'ג'ד מצות סוכה א' ומצות ניסוך המים ב' וניסוך היין ג' קול שני רעים אני שומע (תהלים מב) תהום אל תהום קורא מבע מימך קרבנות ג' פרים אלים כבשים ד' מינים שבלולב הרי יחד י' וכשיושבין בצלא דמהימנותא צריך לראות כוכבים מן סוכה ז"ש אליך י"י נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל י"ד אדוניהם על י"ד אילים שמקריבין בחג ובכל יום י"ד כבסים ז"ש וכעיני שפחה אל י"ד גבירתה כן עינינו אל י"י אלקינו עד שיחננו. ביום ב' נרשם מ' של יצחק כי הוא ממתיק פני שור מהשמאל וכן ביום ו' יומו של יוסף שזכה בכור שור בזוהר פרשה ויקרא יום ז' והאי ניסוך המים דמי לשור שניהם יחד יקוו המים אל מקום אחד היא יום ז' (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהוא יום ז' שנקרא ארץ אתרוג (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ זה אתרוג שבשמאל (שם) וימיני טפחה שמים ג' מינים שבימין:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים:
שאל רבBookmarkShareCopy