הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לכי [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ (ס)
עץ יוסף
זו גלותו של צדקיהו. שהיו רשעים כדאמרינן במסכת הוריות [ו, א] (ומצינו דמדמה כלל ישראל לתאנים כמו שכתוב (לעיל ב, יג) התאנה חנטה פגיה על שם שיש בהם טובות ורעות). ולפי שהוזכר עונשם שם בקרא לכליה אמר אין תימר שגלותו של צדקיהו לא עשו תשובה ובטל תקותם לעולם, תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח שני הדודאים הטובים והרעים נתנו ריח, שגם גלות צדקיהו עשו תשובה. ועיין בפרק עושין פסין ובמהרש"א שם:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] יציאת הפירות והראותם טרם גמר בישולם תקרא חנטה, וכן בדרז"ל (ר"ה טו ב) "אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט", וכמו החנטה הוא בישול הפירות, כן החנטה למת על ידי בישול סממנים, ועיין במחברת מנחם בשרש "חנט" שפי' במחלקה א', חנטה פגיה (שה"ש ב יג) לחנט את אביו, ויחנטו הרופאים, ימי החנוטים, ועיין ברשב"ם שהביא ג"כ דעת מנחם: