פרשנות מצטטת על שיר השירים ד:יב

ובמדרש היו בצלאל ואהליאב וכל חכם לב טורחים להעמידו ולא עמד וזהו שאמר הכתוב ויביאו את המשכן אל משה והיה מצר על כך לפי שלא היה לו חלק במשכן, אמר לו הקב"ה למשה א"א הקמתו ביד בשר ודם אלא עסוק אתה בו והוא עומד מאליו כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם, ואני כותב הקמה על ידך שנאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן, אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר לו עסוק בידך ואתה נאה להעמידו והוא עומד מאליו שנאמר הוקם המשכן, ואני מכתיב הקמתו על שמך שנאמר ויקם משה את המשכן, זהו שאמר הכתוב (תהילים מ״ה:ט״ו) לרקמות תובל למלך, זה המשכן שהיה מצוייר שנאמר (שמות ל״ה:ל״ה) ורוקם בתכלת ובארגמן, תובל למלך זה משה שנאמר (דברים ל״ג:ה׳) ויהי בישורון מלך, בתולות אחריה אלו ישראל שנקראו בתולות שנאמר (שיר השירים ד׳:י״ב) גן נעול אחותי כלה רעותיה שהם ריעים להקב"ה שנאמר (תהילים קכ״ב:ח׳) למען אחי וריעי, מובאות לך שהביאו המשכן אל משה.

ידוע כי כשמזכירים הכתובים בית יעקב ובית ישראל יחד בית ישראל נאמר על הזכרי' ובית יעקב על הנקבות כמו שאומר הכתוב כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל. עיין בפי' רש"י. והנה כשיצאו ממצרי' היו האומות אומרי' וכי סבורי' אלו להיות מיוחסי' אחרי בני יעקב. אם המצרי' היו שולטי' בגופם. כל שכן בנשותיהם. והוצרך כביכול הוא ית' להעיד בשמו עליה' שהם מיוחסי' שכן כתיב שבטי יה עדות ליש'. יה מעיד עליהם שהם בני אביהם. הדה"ד החנוכי הפלאי וכו'. וז"ש בצאת ישראל ממצרים. בית יעקב שהן הנשי' יצאו מהעם שהיו האומות מוציאין לעז עליהן שנטמאו. וזהו מעם לועז. ולפי שצדקניות היו וקשרו פתחיהן לבעליהן כדכתיב גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתו'. דחדא הוה ביניהון ופרסמה הכתוב. זה גרם עלוי כביכול לשכינתו ית'. כי כל המצות שעושים ישראל מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנ' באלקי' נעשה חיל ולז"א היתה יהודה לקדשו. שאם על שבט יהודה מדבר היל"ל היה יהודה. אלא יהודה הוא יחוד שני שמות הויה ואדני. כי הדלת רומזת לארבע אותיות אד'. והי' נקראת דלת להיותה דלה דלית לה מגרמה כלום כמו הלבנה שאין לה אור אלא מה שמקבלת מהחמה ואז בצאת ישראל ממצרי' יצאתה גם השכינה עמהם והיתה לקדשו. כי נתקדשה.

הנה כסה א"ת עי"ן הארץ על תרין סטרין עש"ו ישמעא"ל בגימטריא הכי הוי כי ראה בלק מה שעשה ישראל סבא לאמורי שלקח שכ"ם אחד מיד אמורי בחרבו שהוא ק"ש ובקשתו הפלה ובזה עושה אדם נחת רוח ליוצרו בתרין יחודין בק"ש מוסר עצמו על קדושת שמו ובתפלה מוסר עצמו למיתה ולכן כל זמן שלא היה יוסף אצל יעקב לא נפל על פניו וכשבא יעקב אל יוסף אמר (בראשית מו) אמותה הפעם עתה יכול אני לפול על פני ולמסור למיתה בנפילת אפים כי אין נופלין אלא במקום ס"ת כמ"ש (שמואל ב כג) נפלה נ"א נ"פילת א"פים (שם) ביד י"י אין י"ד אלא מקום י"י ס"ת ויוסף הוא סוד ס"ת שבארון בסוד (בראשית נ) ויישם בארון במצרים ולכן אז כשבא יוסף ליעקב קרא אז ק"ש ואחר כך התפלל ויפל על פניו ג"כ הרי נתקיימו שניהם ביוםאחד כמאמר הקב"ה לאד"הר (שם ב) ביום אכלך ממנו אז מוכרח אתה להעלות ניצוצות הנידחות ממאנין תבירין שראה יעקב שיש שבר במצרים סוד מאנין תבירין מות תמות תרין בקש"תי סוד קש"ת ק"ש ת"פלה ובזה הם עושי' (תהלים קמט) נקמה בגוים ומקשרים כל נכבדי האומות בחבלי ברזל ואוסרים שרים שלמעלה בזיקים ואותו שכם אחד נתן יעקב ליוסף יתר מעל אחיו שהוא שטנו של עשו ז"ש (בראשית מח) אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי דהיינו חרב שלו פיפיו' להמשיך אל (תלי' קמט) רוממות א"ל בגרונם תרין פיות דהיינו ק"ש ותפלה או חר"ב מורה על יחוד ק"ש שמוסר עצמו למות בידם על נפילת אפים שהוא ביד שמאל נפלה נא ביד י"י ודבר זה ראה בלק אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מאוד מפני העם כי ר"ב הוא שראה ארונו של יוסף הולך לפניהם לפני ארון שכינה ז"ש עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור ויעקב בירך את יוסף (בראשית מט) בן פרת עלי עי"ן (שם מו) ויוסף ישית ידו על עיניך ז"ש וכיסה את עי"ן הארץ שהם ב' סטרין אלו עשו ישמעאל שהם כלל ע' אומות וכיסה את עי"ן הארץ על ע' של כתנות אור שעשה אד"הר מאלפין עיינין ור' חייא (מגילה כד) קורא לעיינין אלפין ועשה מע' א' כמו אברהם שאמר (בראשית יח) אנכי עפר ואפר שעשה מע' א' ז"ש כי מראש צורים אראנו שבימיו כשהיה בן מ"ח והכיר כל מ"ח צורות נפלגה הארץ לע' שרים והוא נפל לחלקו של הקב"ה (יחזקאל לג) אחד היה אברהם ז"ש כי מראש צורים זה אברהם אראנו ממנו באה החלוקה גם כשבא אברהם וגדר ערוה כל ישראל גדרו בשבילו גם שרה גדרו כל הנשים ממנה כמ"ש ע"פ (שיר ד) גן נעול זכרים (שם) גן נעול נקיבות מי מנה עפר יעקב על שהכריתו ערלה ומתישין כח הזנות והוא נתן להם עצה על זנות עז"א תמות נפשי מות ישרים (תהלים קיב) זרח בחושך אור לישרים שהוא על (בראשית ג) כתנות עור של אד"הר שעשויה אור באלף עז"א תמות נפשי מות ישרים על מיתות של אבות העולם אברהם מסר עצמו לאש ויצחק לחרב ויעקב עם מלאך לכן בא מלאך כנגדו וחרבו שלופה בידו שאתה רוצה לעקור אומה המוסרת עצמו למיתה על קדושת השם: