נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כָּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כָּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃
מלאכת שלמה
בָאֳהָלִים ניחא אלא שבלשון תורה לשון זכר ובלשון חכמים לשון נקבה או א"נ גרסי' האל"ף בקמץ והה"א בחטף קמץ וכדכתיב אֳהָלַי אפדנו וכן בכמה דוכתי ניחא נמי אע"ג דהתם נשתנה מפני הסמיכות. אמנם אי גרסי' אהלות [צ"ל הא'] (הה"א) בשב"א פת"ח לא הוי לשון אוהל רק הר לשון מור ואהלות כדכתיב בספר שה"ש ובספר תלים סי' מ"ה דהיינו מין בושם סנדלוס בלע"ז [הגה"ה עי' בשרש אהל ותמצא שהביא רד"ק סברת י"מ דכאהלים נטע ה' ר"ל אהל וכ' ויהי' אהלים מן אה לכמו בקרים מן בֹּקְר ע"כ וא"כ מי שקורא בשב"א פת"ח האל"ף יש לו סמך כסברת הי"מ הנז' זה נלע"ד ישראל כהן:] אכן אם כוונו לגרוס לקרות ולשנות שם המס' אֲהָלוֹת בשב"א פת"ח ל' מושאל לשבח ניחא שפיר טפי. מ"מ נראה דבכל המס' גרסי' אהל בחול"ם השפוד התחוב באֹהֶל האֹהֶל והשפוד וכו' וכן בס"פ הזה ואין מטמאין בָאֹהֶל וכן בר"פ שני אלו מטמאין בָאהֶל המת וכו' וכן בכולה מסכתא. ואי גרסי' אהילות ביו"ד כמו שהוא בקצת מקומות ניחא נמי וכן אי גרסינן אהל אלו מטמאין באהל וכ' ניחא נמי דהוי מקור:
אבן עזרא
ראש גיא שמנים. ראש כמו ראשי בשמים (שיר השירים ד' י"ד), וכל כך היו רבי' עד ששב כמו גיא כמו ונשב בגיא (דברים ג' כ"ט) ויש אומר כמו גיא מאד (ישעיהו ט"ז ט'), שהוא חסר ה"א:
רמב"ן
בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים יש אומרים שזה מקרא קצר, בשמים לשמן המשחה וסמים לקטרת הסמים. ואחרים אמרו (הראב"ע בשם חכמי הדור) שהוא כאלו בהפוך, ולקטרת יביאו סמים. והזכירם בידיעה לומר הסמים הטובים להקטיר, כי גם שם לא פירש אותם. ור"א אמר (אבן עזרא על שמות כ״ה:ו׳) שהוא כמשמעו, ובשמים לשניהם לשמן המשחה ולקטרת, כי יכנסו בקטרת בשמים שבלת נרד וכרכם וקנמון כדברי רבותינו (כריתות ו.). ולא הוצרך להזכיר ובשמים וסמים לקטרת, בעבור שהזכיר קטרת הסמים, כאשר לא הזכיר שמן לשמן המשחה. וזהו הנכון:
והוצרכו לכל אלה הסברות, כי דעת בעלי הלשון שהסמים הם התרופות, כגון הלבונה והחלבנה, ובשמים הם הנאכלים שיקראו מסעדים, אשר להם בישום בריחן הטוב אבל על דעת רש"י סמים שם לבשמים, וכך היא כונת רבותינו (שם ו:) במדרש אחד עשר סמנין נאמרו למשה בסיני, וכן מתרגם אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות כ״ה:ו׳) בוסמין בשניהם. והוא הנכון בכתוב הזה:
אבל בעבור ששינה הכתוב הלשון יתכן שנאמר כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים וענינו המובחרים והידועים בסמים, כמו שאמר בשמים ראש (שמות ל׳:כ״ג), בראש כל בושם (יחזקאל כז כב). גם נכון הוא שנאמר כי מלת בשמים ובשם מלה מורכבת, בו שם, בה סמים: והראיה על דבריהם שאמר (שמות ל׳:כ״ג) בשמים ראש מר דרור, והמור בסמים יחשב שהוא תרופה לא מסעד, ואמר הכתוב נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה (שה"ש ד יד), וכתיב (שם) מר ואהלות עם כל ראשי בשמים, ועל כלם אמר (שם טז) הפיחי גני יזלו בשמיו. ועוד, שהכתוב אמר (שמות ל״ה:כ״ח) ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים, ולא הזכיר שהביאו סמים, אם כן כלם בכלל הבושם:
והוצרכו לכל אלה הסברות, כי דעת בעלי הלשון שהסמים הם התרופות, כגון הלבונה והחלבנה, ובשמים הם הנאכלים שיקראו מסעדים, אשר להם בישום בריחן הטוב אבל על דעת רש"י סמים שם לבשמים, וכך היא כונת רבותינו (שם ו:) במדרש אחד עשר סמנין נאמרו למשה בסיני, וכן מתרגם אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות כ״ה:ו׳) בוסמין בשניהם. והוא הנכון בכתוב הזה:
אבל בעבור ששינה הכתוב הלשון יתכן שנאמר כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים וענינו המובחרים והידועים בסמים, כמו שאמר בשמים ראש (שמות ל׳:כ״ג), בראש כל בושם (יחזקאל כז כב). גם נכון הוא שנאמר כי מלת בשמים ובשם מלה מורכבת, בו שם, בה סמים: והראיה על דבריהם שאמר (שמות ל׳:כ״ג) בשמים ראש מר דרור, והמור בסמים יחשב שהוא תרופה לא מסעד, ואמר הכתוב נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה (שה"ש ד יד), וכתיב (שם) מר ואהלות עם כל ראשי בשמים, ועל כלם אמר (שם טז) הפיחי גני יזלו בשמיו. ועוד, שהכתוב אמר (שמות ל״ה:כ״ח) ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים, ולא הזכיר שהביאו סמים, אם כן כלם בכלל הבושם: