פרשנות מצטטת על שיר השירים ז:ב

מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃

מגלה עמוקות

וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האי קרא ברזא דחכמתא דמהימנותא הוא ורזא דמרכבתא שלימתא ט"ו תיבין דהיינו קחשיב ג' אבות ובין כל אחד ואחד ג' תיבות לפניו וג' תיבות לאחריו כי כן ג' שערים העליונים נחלקין לתלת גו תלת ג' שערים לפניהם ג' שערים לאחריהם והמלך בגדוד באמצע וכן חמה הוא באמצע ג' כוכבים לפניה למעלה ג' כוכבים לאחריה למטה וכן שבת ג' ימים חד בשבא תרי בשבא תלת בשבא לבתר שבתא רביעי בשבא חמישי בשבא ו' בשבא מקמי שבתא וכן בס"א (זכריה ג') ויאמר י"י אל השטן יגער י"י בך השטן ויגער י"י בך הבוחר בירושלים שבין כל שמא גליפא קדישא ג' תיבין ט"ו תיבין ס"א אתוון חותמא דגושפנקא ב"פ מחנה (בראשית לב) ויקרא שם המקום ההוא מחנים כי מחנה מול מחנה היא להם ד' דגלים ד"פ דג"ל בגימטריא מחני"ם תרי גושפנקי דהאי קרא ב"פ מחנה הכי הוי פתח בו' וסיים בד' שהוא חושבן מחני"ם ר"ל ב"פ מחנה וכל אחד כלולה משניהם כי ידוע שד' דגלים כל אחד היה כלול מג' ג' שבטים ולכן מזכיר האבות אחורנית כי ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בג' מדות של אברהם יצחק יעקב בסוד (תהלים נ) אל אלקים י"י דבר ויקרא ארץ והנה יעקב דמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד שהוא עולם הבריאה ואח"כ יצחק שאפרו של יצחק צבור במקום המזבח דלעילא מקום דמשמש שם ההוא נער שומר השער אברהם תיקן נפש (בראשי' יב) אשר עשו בחרן ויצחק רוח ויעקב נשמה ולכן כשהקב"ה זוכר אזי זוכר אותם מלמעלה למטה בסוד (ירמיה ב) ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה הפסיק מתמיה הלא מדת אברהם חסד ויצחק דין ויעקב רחמים ובמידות עליונות אברהם יותר גבוה מיצחק ויצחק יותר גבוה מיעקב ואיך נהפכת שאברהם לא תיקן רק נפש מסיטרא דעשיה ויצחק תיקן רוח ויעקב נשמה והתירוץ שזה בא מצד שאברהם היה קרוב לתרח שהיה עובד ע"ז וכן יצחק אבל יעקב החוט המשולש ז"ש סורי הגפן נכריה כי (הושע י) גפן בוקק גרם זה מצד הזוהמא שהיה בהם ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני בא לזכור זכות אבות אז אני זוכר מקודם זכות יעקב ואח"כ יצחק ואח"כ אברהם אבל משה אמר (שמות לב) זכור לאברהם וגו' ואזלא הא כי הא שדרשתי (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב אמר י"י צבאות ר"ל כשהקב"ה מזכיר זוכר מקדם מדת הכסף שהוא חסד אח"כ מדת הזהב כי כן מלמעלה למטה אבל כשאנו מדברים (שיר א) תורי זה"ב נעשה לך ואח"כ עם נקודת הכסף וכה"א (תהלים קיט) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב תחילה אח"כ כסף וזה במדות העליונות אבל עתה הוא מסדר ג' עולמותבי"ע זוכר יעקב מתחילה ואף שבמדות מתחילה חסד אל ואח"כ יצחק אלקים ואחר כך יעקב י"י כמ"ש יעקב אכן יש י"י במקום הזה כי הקב"ה כשהוא מזכיר מזכיר מתחילה יעקב שחקוק במרכב' ואח"כ האחרים אבל משה כשבא לבקש מלמטה למעלה הוצרך מתחלה להזכיר מה שהוא סמוך לו לעלות הרמתה מדרגא אל דרגא ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני זוכר אזי אני מתחיל מלמטה למעלה כמ"ש בשיר השירים הקב"ה מקלס בניו מן (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים וישראל מן ראשו כתם פז ז"ש והארץ אזכור הקבה מזכיר מן ארץ
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

מַאי דִּכְתִיב: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב", כַּמָּה יָפִין רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וכו'. נראה לי בס"ד שישראל עושים בירור בניצוצי קדושה הנקראים מיין נוקבין בהליכתם בלבד כמו שאמרו המקובלים במאמר הוו שקלי ואזלי (בבא קמא פא:), לכך מיחס היופי שהוא הבירור לרגלים ונדרש תיבת בַּנְּעָלִים (שיר השירים ז, ב) על עליית מיין נוקבין והיינו בנעלים אותיות עלי במ"ן [מיין נוקבין].
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

(שיר השירים ז, ב) 'בַּת נָדִיב'; בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא 'נָדִיב'. נראה לי הטעם שקרא את אברהם בשם נָדִיב שהוא 'בן יד' אותיות 'נָדִיב' מפני שהוא אחוז בחסד דרועא ימינא. ומה שקרא את ישראל בשם בַּת ולא בשם בן לרמוז כי עתה יש להם דין בת שנוטלת עישור נכסי דוקא לכך מן השבעים אומות לקחו עישור שהם שבעה עממין אך לעתיד יהיה להם דין בן וירשו הכל ולכן עתה ניתנו המועדים לשמחה שהם פסח וסוכות שבעה ושבעה דעתה שמחים בעישור נכסי שהוא שמחת בת ולא בן ולכך קראם בשם בת.
ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש כי המשפיע נקרא זכר והנשפע נקרא נקבה הן בגשמיות הן ברוחניות ואברהם אבינו ע"ה היה ראשון בהשפעה ללמד תורה ומצות דכתיב כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הֳ' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט), לכן הוא נקרא בשם נָדִיב לשון זכר וכל זרעו הבאים אחריו נקראים בשם בַּת שנשפעים ממנו שהוא המצוה הראשון אבל הוא לא למד מאביו כלום אלא מאליו ועצמו בהופעת רוח הקודש עד כאן דבריו נר"ו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

נזם זהב וחלי כתם. עדי קבוצת זהב כמו ותעד נזמה וחליתה (הושע ב) כמו חלאים (שיר ז):
שאל רבBookmarkShareCopy