פרשנות מצטטת על שיר השירים ז:ח

זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃

רקנאטי

ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן אחיך וגו'. כבר ביארנו חטא בני אהרן וזהו אמרו כי בענן אראה על הכפורת. רמז לענן הכבוד שהוא על הכפורת ממש ולא יכנס בלעדה זהו בזאת יבא אהרן וכבר פירשתי מלת זאת ואמרו רז"ל בויקרא רבה ר' יודן פתח קרייה בכהן גדול בכניסתו לבית קדש הקדשים חבילות חבילות של מצוה יש בידו בזכות התורה שנקראת זאת שנאמר זאת התורה פירוש תורה שבעל פה. בזכות המילה שנאמר זאת בריתי (ישעיה נט כא) פירוש סמך זאת אל הברית. בזכות שבת שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת (ישעיה נו ב) פירוש לכלה הכלולה. בזכות ירושלים שנאמר זאת ירושלם (יחזקאל ה ה') פירוש ירושלם של מעלה. בזכות השבטים שנאמר וזאת אשר דבר להם אביהם פירוש השכין עליהם המדה הזאת. בזכות יהודה שנאמר וזאת ליהודה פירוש כי אליו המלחמה שנאמר ללמד את בני יהודה קשת (שמואל ב א׳:י״ח חי). בזכות כנסת ישראל שנאמר זאת קומתך דמתה לתמר (שה"ש ז ח') פירוש כי התמר כלול זכר ונקבה. בזכות מעשרות שנאמר ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י') פירוש כי היא העשירית והמעשר כנגדה. בזכות התרומה שנאמר וזאת התרומה פירוש כי היא התרומה. בזכות הקרבנות שנאמר בזאת יבא והסוד שיכוין ליחדה בבנין ייחוד שלם כי אין להכנס בלעדה כי לא היה מפיק מצרכיו כלום שנאמר אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שה"ש ו א') כלומר שלא נוכל להשיגו רק עמך:
שאל רבBookmarkShareCopy

קמחא דאבישונא

ומכינין קערה שיש בה שני תבשילין וג' מצות וב' מיני ירקות וחרוסת. הב' תבשילין אחד מהם צלי זכר לפסח ואחד מהם מבושל זכר לחגיגה המבושלת הנאכלת קודם לפסח כדי שיהא הפסח נאכל על השבע. ובירושלמי יליף לה מקרא דכתיב ועצם לא תשברו בו ואלו היה נאכל בשעת רעבון יש בו לחוש משום שבירת עצם. וכך היא המצוה בזמן שבית המקדש קיים בתחלה מביאים הפסח ומברכין בא"י אקב"ו על אכילת הפסח ואוכל ממנו כל אחד כזית לפחות ואחר כך מביאים החגיגה ומברכי' אקב"ו על אכילת הזבח. וכשגמרו לאכול את החגיגה מביאים הפסח ואוכלי' אותו על השבע. ובזמן שחל י"ד בניסן בשבת אין צריך כי אם הצלי שהוא זכר לפסח ולא המבושל שהוא זכר לחגיגה שלא היתה חגיגה דוחה שבת באותו זמן. ואמרינן בירושלמי שלוקחי' לב' תבשילי' בעא ודרועא. בעא כלומר בעא רחמנא למפרק יתנא. ודרועא כלומר דפרק יתנא בדרועא מרממא. והשני מיני ירקות. נהגו להיות אחד מהם כרפס. כי כשתהפוך כר"פ יהיה פר"ך והס' רמז לששי' רבוא. והאחר החזרת שנקראת חסא שחס הקדוש ברוך הוא עלינו. והחרוסת מדברי סופרים זכר לטיט שהיו משתעבדים בו ישראל במצרים. ועושי' אותה מיני פרות מתוקים וחמוצים ומתבלי' אותה בתבלי' לדמותה לחומר עם התבן ומשימי' בה תפוחים זכר לתחת התפוח עוררתיך. ואגוזי' זכר אל גנת אגוז ירדתי. ותאנים לזכר התאנ' חנטה פגיה. תמרי' זאת קומתך דמתה לתמר. ותבלין כגון קנה וקנמון שדומין לתבן.
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

וסוד בזאת יבא אהרן אל הקדש כסוד זאת אות הברית אשר הקימותי (בראשית ט יז) וכבר פירשתיו (שמות לא יג) ורבותינו רמזו בו אמרו בויקרא רבה (כא ו) רבי יודן פתר קראי בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות בידו בזכות התורה וזאת התורה (דברים ד מד) ובזכות מילה זאת בריתי אשר תשמרו (בראשית יז י) בזכות שבת אשרי אנוש יעשה זאת (ישעיהו נו ב) בזכות ירושלים זאת ירושלים (יחזקאל ה ה) בזכות שבטים וזאת אשר דבר להם אביהם (בראשית מט כח) בזכות יהודה וזאת ליהודה (דברים לג ז) בזכות כנסת ישראל זאת קומתך דמתה לתמר (שיר השירים ז ח) בזכות התרומה וזאת התרומה (שמות כה ג) בזכות המעשרות ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י) בזכות הקרבנות בזאת יבא אהרן וזה צריך פירוש ארוך אבל כבר הכל מבואר בדברינו:
שאל רבBookmarkShareCopy