פרשנות מצטטת על שיר השירים ז:ט

אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃

עץ יוסף

מוציא ניצו. פירוש חנטת פירותיו קודם לעליו. ובפרק רבי עקיבא (שבת פח, א) הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות, ומפרש דתפוח היינו אתרוג, וריח אפך כתפוחים (להלן ז, ט) מתרגמינן כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילנו משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלים אחרים הוי פריו קודם לאותן עלין:
שאל רבBookmarkShareCopy

עץ יוסף

ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה כו'. הקשה ר"ת הרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות, ומפרש דתפוח היינו אתרוג, (שיר השירים ז, ט) וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחרי שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הוי פריו קודם לעליו, רצה לומר לאותן עלין שבאחרונה (תוספות שבת פ"ח, א):
שאל רבBookmarkShareCopy

נפתלי שבע רצון

אעתיק כאן קצת טעמים מ"ש בהגדה של פסח טעם נכון למנהגן של ישראל שהוא מיוסד על התורה ויש לו על מה שיסמכו משום שבלילה הזה אנו עושין כמה דברים תמוהים למי שיש לו חסרון ידיעה ונשתנה הלילה הזו מכל הלילות ע"כ אפס קצהו אעתיק פה: וזה יצא ראשונה מה שאנו לוקחין סולת לעוגות מצות: ויין לארבעה כוסות ובשר * לפסח וחגיגה ותפוחים ואגוזים לחרוסת: ה"ט דידוע מ"ש חכמי אמת ישראל הוצרכו לזכך ולמרק חטא של אד"הר ובדבר שחטא בו ניתקנו: אמנם הדבר שחטא בו אד"הר במחלוקת שנוי' אם אילן שאכל אד"הר ממנו גפן הי' או חטה הי' או תאנה הי' או אתרוג הי' ומאחר שאנו צריכים לתקן זה ואנו מסופקים במה חטא מכח ספק עבדינן ככולהו תנאי: למ"ד גפן הי' ע"כ לוקחין יין לד' כוסות שעל ידי מצוה זו יתוקן החטא סומקא * חלף סומקא. ומשום ספק דשמא חטה הי' מה"ט לוקחין סולת למצות: ואכתי לא יצאנו מידי ספיקא דשמא כמ"ד אתרוג הי' ע"כ נוטלין תפוחים לחרוסת דאתרוג תפוח נקרא כמ"ש וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כאתרוגין. ואכתי לא פלטינן דשמא כמ"ד תאנה הי' ע"כ לוקחין אנו תאנים לחרוסת שע"יז יהי' סר עונו. וב"מר אי' מלמד שהאכילה חוה לכל בהמה חי' ועוף נמצא שכל בעלי * חיים הוצרכו תיקון לתקן אותם ע"כ לוקחין שה לפסח ובהמה לחגיגה:
שאל רבBookmarkShareCopy