בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃
משנת ארץ ישראל
הלל ומנחם לא נחלקו – לא נחלקו בדעותיהם. מנחם הסכים לדעתו של הלל, הנזכרת בהמשך המשנה, שיש לסמוך, יצא מנחם ונכנס שמיי – יצא מנחם ממעמדו ותפקידו ובא במקומו שמאי. בשני התלמודים (ירו', עז ע"ד; בבלי, טז ע"ב) שואלים: "לאיכן יצא", ובשניהם ניתנו שתי תשובות. הראשונה בבבלי: "אביי אמר יצא לתרבות רעה", ובירושלמי: "ממידה למידה", כלומר לדרך אחרת, והתשובה השנייה לפי הירושלמי: "הוא ושמונים זוג שלתלמידי חכמים מלובשין תירקי57בליקוטים מספר המפתח לרב נסים שפרסם אפשטיין, עמ' 12, הגרסה: תריסי. לנוסחאות אחרות ראו ליברמן, יוונים ויוונות, עמ' 139 הע' 267. זהב שהשחירו פניהן כשולי קדירה, שאמרו להן כתבו על קרן שור שאין לכם חלק באלהי ישראל", ומעין דברים אלו אף בבבלי. מסקנת הדברים היא שקיימות שתי מסורות. לפי האחת פנה מנחם למידה אחרת – תרבות רעה, והאחרת כי יצא לעבודת המלך. אם אנו מקבלים את הפירוש הראשון ייתכן שניתן לזהות את מנחם זה עם מנחם האיסיי שעליו מספר יוספוס58קד' טו, 379-371. . לאחר שהוא מספר שהורדוס פטר את הלל ושמאי ואת אלה שמהלכים עמהם (כך יש להבין את השמות שנוקט יוספוס) מלהישבע לו שבועת אמונים, הוא מוסיף ומספר שהורדוס פטר אף את האיסיים בזכותו של מנחם האיסיי אשר ניבא לו להורדוס עוד בהיותו תינוק הולך אל בית מורו כי יהיה בעתיד מלך היהודים. מתוך מהלך הדברים משתמע שמנחם זה חי בירושלים. ייתכן, אפוא, כי מנחם זה היה תחילה שני להלל ויצא ל"מידה" אחרת, ל"תרבות רעה", והצטרף לאיסיים59לבעיות הנוסח הקשה ראו ליברמן, יוונים ויוונות, עמ' 141-137. הדברים הוצעו בידי חכמים בימי הביניים, רבי אברהם זכות [ספר היוחסין עמ' 73] ורבי עזריה מן האדומים, ונתקבלו על דעתם של חוקרים במאה הקודמת. ראו דרנבורג, משא ארץ ישראל, ציון ז, עמ' 214-213. ברם ראו אלון, מחקרים א, עמ' 266, וראו לאחרונה קנוהל, משיח, עמ' 126-124. . במדרש מסופר המעשה: "דבר אחר ברח דודי – אימתי בימי מנחם והלל שנפל מחלוקת ביניהם, ויצא מנחם הוא ושמונה מאות תלמידים מלובשים סריקונין של זהב. ובא חנן בן מטטרון ובעינן בן יהודה אחיו של מנחם, והרגו. ועלה אלעזר והתלמידים עמו, וחתכו מניות מניות. באותה שעה שלחו אנשי ארחמו (ארהמו) והושיבו קסתרא על ירושלם, והיו מטמאין כל הנשים שהיו בתוכה. ועלה אלעזר והתלמידים עמו והכו כל אנשי קסתרא באותה שעה נפלה מחלוקת בירושלם..." (סוף שיר השירים זוטא, ח יד)60לפירוש השני של שני התלמודים על יציאתו של מנחם לעבודת המלך ראו המדרש בשיר השירים זוטא (מהדורת שכטר שורה 1390 ואילך) ודיונו של ליברמן, יוונים ויוונות, עמ' 141-138. ליברמן קושר את המעשה למאבקי האחים בירושלים ולדחיקת הסיקריים מירושלים, הריגת מנהיגם מנחם ובריחת שארית בני הסיעה למצדה. נראה, אפוא, שבמדרש יש כבר עירוב של מנחם בן ימיו של הלל עם מנחם הסיקרי המאוחר לו בשני דורות. . הזיהוי אפשרי, ואף משתלב יפה מבחינת הזמן והמציאות החברתית, אלא שיש אף לזכור כי השם מנחם הוא שם רגיל ושכיח באותם הימים.
רבנו בחיי
ולפי דעתי זהו באור (ישעיהו מ״א:ב׳) צדק יקראהו לרגלו, על כוכב צדק, ומכאן הוכיחו ז"ל אין מזל לישראל כי הם למעלה מהם. וכן אמרו במדרש (שיר השירים ח׳:י״ד) ברח דודי ודמה לך לצבי, זה אברהם שנקרא אוהבי. על הרי בשמים, אל תקרי בשמים אלא בשמים. ואמרו אין מזל לישראל, באור הדבר בכלל ישראל, אבל בפרטם יש מזל לכל אחד ואחד, שהרי חכמת המזלות חכמה גדולה ומפוארה היא, אין רז"ל מכחישין אותה כלל.
חזקוני
ועתה ברח לך אל מקומך לשון קלות ומהירות כמו ברח דודי. ס״א ועתה ברח לך בלק לא אמר לו עכשיו לכה נא אתי אל מקום אחר כמו שאמר בלעם לפי שהיה יודע שלא יקללם לפי שאמר בלעם ואורריך ארור וא״כ אם יקללם יהיה בארור ולפיכך אמר לו ברח לך.
רש"י
ואת כל מברחיו. כתרגומו וית כל גיברוהי ומנחם חברו עם ברח דודי (סוף ש"ה) וכה פתרונו ואת כל הבורחים: