פרשנות מצטטת על שמואל א א:ח

והנה, המספר 10 משמש במקרא גם כמספר עגול, כאשר הכתוב מבקש לתת הערכה כללית ולאו דווקא מדויקת של מספר גדול, ולעיתים אף בנימה של גוזמה, כגון דברי אלקנה אל חנה אשתו: "למה תבכי ולמה לא תאכלי ... הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים" (שמואל א א, ח), ואין כוונתו למספר זה במדויק. הוא הדין בדברי איוב אל רעיו: "זה עשר פעמים תכלימוני [=תביישו אותי]" (יט, ג) וגם הוא איננו מתכוון למספר זה דווקא. וכאשר מספר יעקב על מעשי רמאותו של לבן, הוא אומר כי חותנו החליף את משכורתו "עשרת מונים" (בראשית לא, ז), כלומר פעמים רבות, ולאו דווקא עשר. לאור זאת אפשר שגם "עשרה מאמרות" שבמשנתנו איננו מספר מדויק, כאמור לעיל, וגם להלן, בהמשך המסכת, נראה לא פעם לבאר "עשר" כמספר לא דווקאי (כגון במשנה ז).

עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים וגו'. ובעוד שהעקרה יולדת שבעה בנים, רבת בנים אמללה וקוברת בניה חנה ילדה שבעה, שנאמר (להלן פסוק כא) כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות, וכשחנה יולדת אחד, פנינה קוברת שנים, ועשרה בנים היו לה, שנאמר (לעיל א ח): הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, של פנינה, כשילדה חנה ארבעה, קברה פנינה שמונה, וכשנתעברה וילדה ולד חמישי, נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ונקראו על שמה, אלו דברי רבי נחמיה. רבי יהודה אומר: בני בנים הרי הן כבנים. ויש אומרים: שבעה, בגימטריא כמנין שמואל:

נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה. ואע"ג דדרך הל' כך, כמו (בראשית מז, כג) הא לכם זרע. מ"מ מדלא כתיב הא לך, דרשו כן. ואע"פ דליכי לשון נקבה הוא, מ"מ מצינו גבי נקבה ג"כ לשון לך, כדכתיב (שמואל א' א, ח) הלא אנכי טוב לך דגבי חנה: