פרשנות מצטטת על שמואל א א:י

למנצח אל הנחילות - אל כמו על בטעם כמו ותתפלל על ה', אל הנער הזה להפך ולא יתחלף האל"ף בעי"ן, רק אותיות אהו"י הם המתחלפים ושי"ן בסמ"ך, כי הם קרובים במוצא.

למנצח על ידותון. ידותון היה מן הלויים ודוד חבר המזמור ונתנו לידותון לשורר ועל ידותון כמו אל ידותון ע״ד ותתפלל על ה׳ (ש״א א י) שהוא כמו אל ה׳ וכן וילך אלקנה הרמתה על ביתו (שם ב יא) כמו אל ביתו. וענין המזמור איפשר שאמרו דוד על אויביו או על בני הגלות והמזמור סובל את שניהם אלא שאנחנו רגילים לפרשו על הגלות.

ומצאתי במדרש באלה הדברים רבה, מצות שלוח הקן שכרה בנים, אמר הקב"ה אם אין לך בנים אני נותן לך בנים, מנין, שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, שלח תשלח את האם, ומה שכר אתה נוטל, את הבנים תקח לך. והמדרש הזה ירמוז אל הסוד הזה שהזכרתי. ובאר אותו כי המדה ההיא היא מקום הבנים שם עמדה חנה בכונת התפלה כששאלה בנים ממה שאמרה (שמואל א א) ותתפלל על ה', שם הוא העולם שכלו טוב העולם שכלו ארוך שנאמר (תהלים לז) והתענג על ה', לכך חתם מצוה זו בשכרה למען ייטב לך והארכת ימים. ואמרו במסכת נדה פרק תינוקת, מה יעשה אדם ויחכם, יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב׳:ו׳) כי ה' יתן חכמה. מה יעשה אדם ויהיו לו בנים, יבקש רחמים ממי שהבנים שלו, שנאמר (תהילים קכ״ז:ג׳) הנה נחלת ה' בנים. והבן המאמר הזה איך סדרו החכמים צרכים הללו כסדר המדות. ומצוה זו מן המצות המקובלות, והחכמים ז"ל תקנו ברכה בכלן ולא תקנו בזו, לפי שאינה מצוה מחוייבת כמו שאר מצות ואינו חייב לחזר אחריה במכוון אלא כשיזדמן לו, וזהו לשון כי יקרה, ועוד שאינו חייב בשלוח אלא כשהוא רוצה ליקח הבנים.