פרשנות מצטטת על שמואל א א:יח

ויתכן לומר כי יש בכתוב הזה נסתר, ומלת כזיב הוא מספר המתחלף בשם הגדול המיוחד, (כוזו), והוא טוב לתפלה, בשכבר ידעת כי הוא נחקר מן השלישית ששם מקום הבנים, כידוע ממצות שלוח הקן ומתפלת חנה. וגלה לך הכתוב בזה כי אחר שילדה שלה שהוא השלישי היה יהודה מתפלל בכח השם ההוא כשילדה אותו, ושיתן לו בנים הגונים זרע אנשים כענין שנאמר (שמואל א א׳:י״א) בחנה ונתת לאמתך זרע אנשים, לפי שהיה יודע ברוח הקדש שאין עיקר זרעו מאותן השלשה. והנה נתגלגל הדבר בתמר כלתו וילדה לו תאומים, וזהו שדרשו רז"ל ותהר לו, צדיקים כיוצא בו גבורים כיוצא בו. והנה מלת בכזיב לעד ב"כח כ"וזו ז"כה י"הודה ב"תאומים.

לעת פניך לעת כעסך עליהם, שיכלו כלם ויהיו כתנור אש שכלה מה שבתוכו. ועל הדרך הזה: שיתמו כגלגל כקש לפני רוח, כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים (תהלים פג יד טו), שאינו אומר שהם יהיו אש לבער אחרים, אלא שיהיו כאש שתצא ביער שיכלו וישרפו כל עצי היער כן יכלו הם; וכן ככיור אש בעצים (זכריה יב ו). ופניך כמו ופניה לא היו לה עוד (שמואל א א יח); פני יי' חלקם (איכה ד טז); ופרושם: כעס.

ויחל משה. זאת הגזרה לא מצאנוה מזה הטעם כי אם על פנים כמו יחלו פני נדיב (משלי יט ו) ולפי דעתי כמו ופניה לא היו לה עוד (ש"א א יח) וכלם ככה על כן אסור לומר חליתיך, או אחלך, כי יבא מגזרת אשר חלה ד' בה (דבר' כט ל) י"א כי זאת התפלה היא הנזכרת בפרשת והיה עקב וזו התפלה היתה ראויה להכתב אחר שוב משה אל ההר על כן וינחם ד' אחר שהתפלל והתנפל מ' יום ואם נחם על הרעה בראשונה מה טעם לומר אולי אכפרה בעד חטאתכם (פ' ל) כי ירד ושרף העגל והרג עובדיו אז שב להתפלל לשם בעד ישראל ובעד אהרן שהיה הסבה ואחרים אמרו, כי תפלת "אל תשחת עמך" (דבר' ט כו) איננה זאת הנזכרת במקום הזה ולפי דעתי כי טעמי התפלה שוים כאשר אפרש, כי איך יחלה פני השם לפני שרוף העגל, וישק את בנ"י, ויהרוג עובדיו, רק השם רמז לו שיתפלל אחר רדתו ויסיר העגל על כן כתוב אולי אכפרה בעד חטאתכם (פ' ל) אחר שהסיר החטאת, כאשר כתוב ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל (דבר' ט כא) והנה בעבור שהשם אמר לו ועתה הניחה לי, הזכיר התפלה שהתפלל בהתנפלו לפני השם, וזאת הפרשה היתה ראויה להכתב אחר וישב משה אל ה' (פ' לא) ואין מוקדם ומאוחר בתורה רק רצה לדבק דבר מי אשר חטא לי (פ' לג) עם ועתה לך נחה את העם (פ' לד), וכתיב ויגוף ד' את העם (פ' לה):